הסיבה למחצית מההפלות בישראל - היריון מחוץ לנישואין

בשנת 2009 נרשמו 19,849 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. שיעור הפניות היה 11.0 ל-1,000 נשים בגיל הפריון, שיעור דומה לשיעור ב-2008. כמעט כל הפניות - 98.5% - אושרו על-ידי הוועדות. כך מפרסמת הבוקר (יום ג', 20.9.11) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מנתונים ראשונים, בשנת 2010 נרשמו 19,535 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון. שיעור הפניות היה 10.7 ל-1,000 נשים בגיל הפריון. כמעט כל הפניות - 98.7% - אושרו על-ידי הוועדות.

שיעור הפניות ירד עם השנים מ-18.6 ב-1988, ל-11.0 ב-2009. עיקר הירידה התרחשה עד 1996, משנה זו הירידה מתונה. אחוז האישורים לביצוע הפסקות היריון מתוך סך הפניות עלה מ-90% בסוף שנות ה-80 למעל 98% בשנים האחרונות.

יחס גבוה לנשים יהודיות

בשנת 2009, 77.2% מהפונות היו יהודיות, 10.5% מוסלמיות, 3% נוצריות, 1.1% דרוזיות, ו-8.2% ללא סיווג דת.

בשנת 2009, שיעורי הפניות ל-1,000 נשים בגילים 49-15, של נוצריות שאינן ערביות (22.4) ושל נשים ללא סיווג דת (18.9) היו הגבוהים ביותר: כמעט פי שניים מאלה של היהודיות (11.5). בעשור האחרון שיעורי הפניות בקרב היהודיות והנוצריות נמצאו במגמת ירידה, ואילו בקרב המוסלמיות שיעור הפניות במגמת עלייה. 54.1% מהפניות היו של נשים מתחת לגיל 30. 13.3% מהפונות היו נערות עד גיל 19.

אחוז הפניות של נערות יהודיות עד גיל 19 מכלל הפניות של יהודיות, גבוה מאחוז הפניות של נערות עד גיל זה בקבוצות הדת האחרות, מלבד בקבוצת הדת "ללא סיווג דת".

יחס מספר הפניות לוועדות להפסקת היריון ל-100 הריונות ידועים עמד בשנת 2009 על 11.0. משמעות מדד זה: מכל 100 הריונות ידועים, 11.0 מסתיימים בהפסקת היריון יזומה. יחס זה נמצא במגמת ירידה. היחס הגבוה ביותר נמצא בקרב נשים צעירות עד גיל 19 (40.5). בקרב נשים בגיל 40 ומעלה היחס גבוה יחסית (22.0), ובגילים 34-25 היחס הוא הנמוך ביותר ועומד על 7.7. היחס בקרב נשים יהודיות גדול פי 2.1 לעומת היחס בקרב נשים מוסלמיות (11.6 לעומת 5.6 בהתאמה).

שיעור הפניות של עולות מאתיופיה - הגבוה ביותר

בשנת 2009, 45% מהפניות היו של נשים רווקות, 42.6% של נשים נשואות, 11.7% גרושות, ו-0.5% אלמנות. בשנת 2010, ההתפלגות דומה. בעשור האחרון עלה חלקן של הנשים הרווקות מכלל הפונות לוועדות וירד חלקן של הנשואות.

ב-2009, שיעור הפניות לוועדות להפסקת היריון בקרב נשים יהודיות ילידות חו"ל, היה גבוה מהשיעור אצל נשים יהודיות ילידות הארץ. גם בחלוקה לפי קבוצות גיל, השיעורים של ילידות חו"ל גבוהים מהשיעורים של נשים יהודיות (עד גיל 44). בקבוצת הגיל 24-15 השיעורים גבוהים ביותר מפי שניים בקרב ילידות חו"ל לעומת ילידות הארץ. ככל שהגיל עולה, ההפרש בין השיעורים פוחת.

שיעור הפניות של עולות מבריה"מ לשעבר שעלו מאז 1990 גבוה יותר מאשר השיעור של כלל האוכלוסיה, 16.5 לעומת 11.0 בהתאמה. שיעור הפניות של עולות מאתיופיה הוא הגבוה ביותר, ועמד בשנת 2009 על 41.1 פניות לאלף נשים בגיל 49-15. בשנת 2008 שיעור הפניות של עולות מאתיופיה היה 44.4, ובשנת 2007 - 41.2.

גדל אחוז הפונות בשליש שני ושלישי של היריון

בשנת 2009, רובן המכריע (88.4%) של הפניות להפסקות היריון נעשו בשליש הראשון של ההיריון (עד שבוע 12), 10.2% בשליש השני (שבועות 23-13), ו-1.4% בשליש האחרון (משבוע 24 ואילך). בקרב נשים מוסלמיות אחוז הפניות בשליש השני והשלישי של ההיריון גדול מזה שבקרב נשים יהודיות (16.3% לעומת 11.4%).

בעשור האחרון אחוז הפניות של נשים יהודיות בשליש השני והשלישי של ההיריון גדל מ-9.0% בשנת 1999, ל-11.4 בשנת 2009. אחוז הפניות של נשים מוסלמיות בשליש השני והשלישי ירד מ-21.2% בשנת 1999, ל-16.3 בשנת 2009, אך הוא עדיין גבוה משמעותית מזה של יהודיות.

68.3% מהפניות לוועדות להפסקת היריון בשנת 2009 היו של נשים שלא ביצעו הפסקת היריון בעבר. 22.3% מהפניות היו של נשים שביצעו הפסקת היריון אחת. כ-9.5% מהפניות היו של נשים שביצעו שתי הפסקות היריון או יותר. התפלגות זו יציבה לאורך השנים.

סעיפי החוק לאישור

הפסקות ההיריון בישראל מאושרות בהתאם לאחד מסעיפי החוק הבאים:

א. האישה היא למטה מגיל הנישואין המינימלי (17), או מלאו לה 40 שנה.

ב. ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, או מגילוי עריות או שלא מנישואין.

ג. הילד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי.

ד. המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי.

סעיף החוק השכיח ביותר לאישור ביצוע הפסקת היריון הוא "היריון מחוץ למסגרת הנישואין" - 51.4% מכלל האישורים. הסעיף השני בשכיחותו הוא "סיכון למום גופני או נפשי בעובר" - 19.1% בשנת 2009. שכיחות סעיף זה נמצאת בעשור האחרון במגמת עלייה. 18.8% מהפניות אושרו בגין סעיף "סיכון לבריאות האישה", ורק 10.6% בגין גיל האישה (מתחת ל-17 או מעל 40).

בקרב נשים מוסלמיות, סעיף החוק השכיח ביותר לאישור ביצוע הפסקת היריון הוא הסעיף "סיכון לבריאות האישה" - 41.9%, שכיחות של פי 2.7 בהשוואה ליהודיות (15.4%). הסעיף "היריון מחוץ לנישואין" שכיח פי 2.2 יותר בקרב היהודיות לעומת המוסלמיות (54.8% לעומת 25.1% בהתאמה).

חלקם היחסי של אישורים להפסקות ההיריון בגין הסעיף "סיכון למום גופני או נפשי בעובר" גדול יותר בקרב נשים מוסלמיות, מאשר בקרב יהודיות (25.3% ו-18.7% בהתאמה).

ככל שגיל ההיריון מתקדם יותר, אחוז האישורים הנתמכים בסעיף "סיכון למום בעובר" גדול יותר. בעשר השנים האחרונות חלה עלייה בחלקן היחסי של הפסקות היריון עקב מום בעובר וירידה בחלקן היחסי של הפסקות היריון עקב סיכון לבריאות האישה.

הפסקות היריון - שימוש בתרופות העלולות לסכן את העובר

בשנת 2009 אושרו 3,741 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון על-רקע של סיכון למום בעובר. רק ב-1,460 מקרים (39%) הייתה אבחנה מאושרת של מומים או מצבי טרום לידה פתולוגיים, בוודאות או בסבירות גבוהה. ב-27.7% מהמקרים שאושרו על-רקע של סיכון למום בעובר, הסיבה הייתה שימוש בתרופות העלולות לסכן את העובר, בזמן ההיריון.

כאמור, חלקן היחסי של הפסקות ההיריון בגין הסעיף "סיכון למום גופני או נפשי בעובר" גדול יותר בקרב נשים מוסלמיות, מאשר בקרב יהודיות (25.3% לעומת 18.7% בהתאמה). בתוך סעיף זה, אחוז המקרים בהם הייתה אבחנה מאושרת של מומים או מצבים טרום-לידתיים בוודאות או בסבירות גבוהה, דומה בקרב היהודיות והמוסלמיות. בשנתיים האחרונות עלה אחוז זה בקרב היהודיות. בשנים 2007 ו-2008 אחוז המקרים בהם הייתה אבחנה מאושרת של מומים היה כ-30. ההשערה היא כי עלייה זו נובעת משיפור בדיווח הוועדות.

ב-2009 הצטמצם ההפרש בין הערביות ליהודיות ואחרות באחוז האישורים עקב מומים במערכת העצבים. לעומת זאת ההפרש בין שתי הקבוצות באחוז האישורים שניתנו בשל מומים כרומוזומליים נשאר בעינו - בקרב ערביות רק 10.3% מהאישורים הם בשל מומים כרומוזומליים בעוד שבקרב היהודיות ואחרות 25.1% מהאישורים הם בשל מומים כרומוזומליים. בקרב הערביות אחוז האישורים הניתנים בגלל מצבים טרום-לידתיים (מיעוט מי שפיר, בעיות בשליה וכו'), גדול פי 1.3 מזה שבקרב היהודיות ואחרות (38.4% לעומת 29.9%).

בישראל - יחס פניות נמוך

שיעור הפניות לוועדות להפסקות היריון בישראל נמצא ברמת ביניים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות: לדוגמה שיעורים גבוהים יותר קיימים באנגליה וולס (17.5), בקנדה (13.0) ובארה"ב (19.9). לעומת זאת השיעורים בגרמניה (7.1), בהולנד (8.7) ובנורווגיה (8.9) נמוכים יותר.

יחס הפניות לוועדות להפסקת היריון ל-100 לידות נמוך בישראל (12.3) בהשוואה למדינות אחרות, ומשקף את הפריון הגבוה יחסית בישראל. לדוגמה היחס בשווייץ - 14.3, בגרמניה - 16.6, באיטליה - 22.2 ובשוודיה - 33.6.