העליון: להטיל מאסר בפועל על סחיטה באיומים

יש להטיל מאסרים בפועל על מי שמבצעים עבירות של סחיטה באיומים, וזאת לנוכח העובדה שהן הפכו להיות שכיחות ולפיכך יש צורך בהרתעה. כך אומר (14.9.11) שופט בית המשפט העליון, אדמונד לוי.

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של יוסף גנגינה, שהיה בעלים של חברת שמירה, וסחט מנהלי פרויקטים בפתח תקוה בדרישה שישכרו את שירותיו. באחד המקרים נשכרה החברה, תמורת 5,000 שקל בחודש, לאחר שנגרמו לה נזקים של 10,000 שקל. במקרה אחר נגרמו נזקים באלפי שקלים לחברה שסירבה לשכור את גנגינה, ובמקרה שלישי דרש גנגינה תשלום במזומן או את צירופו כשותף כתנאי למניעת פגיעה בפרויקט.

במסגרת הסכם טיעון, הודה גנגינה בעבירות והמדינה ביקשה עונש של 15 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי מרכז גזר עליו שנת מאסר, וגנגינה ביקש מהעליון להמיר את עונשו בעבודות שירות (לכל היותר - שישה חודשים). לוי והשופטים אשר גרוניס ואליקים רובינשטיין דחו את הבקשה, ולוי אמר:

"המערער חטא בעבירות שחומרתן מופלגת. הוא ניסה שלא כדין לכפות את שירותיו על אנשים מן הישוב, תוך שהוא מאיים כי אם ידחו אותו, ייגרם להם נזק, ולפחות באחד המקרים עשו האיומים את שלהם. למרבה הדאבה, תופעות מסוג אלו בהן חטא המערער, שוב אינן נדירות במקומותינו, ועל כן היה מצווה בית המשפט לכלול בעונש רכיב של מאסר ממש במטרה להרתיע את היחיד והרבים. להשקפתנו, העונש שהוטל על המערער הנו מתון ביותר נוכח חומרת מעשיו, ועל כן לא ראינו מקום לשנות ממנו".