בחודשים האחרונים חלה התייצבות במשק, אם כי תוך רמת פעילות נמוכה. במקביל נרשמה ירידה ברמת חוסר הוודאות במשק. כך קובע בנק ישראל, בסקירה כלכלית לתקופה ינואר-יוני 2003.
הסקירה אינה מתייחסת לחודש יולי - חודש שבו נכנסה ההודנא לתוקף, והחלה לתת אותותיה החיוביים במשק: עלייה חדשה בהכנסות של בתי עסק בקניונים, גידול בתיירות פנים וחוץ, גידול קל בביקוש לעובדים ועוד.
בבנק ישראל נוהגים שמרנות יתירה, בכל הקשור לשינוי הקל שהתרחש בכל זאת ביולי. נמסר, כי אין להסיק מאומה מנתוני חודש אחד, וכי יש להמתין עוד מס' שבועות כדי להיווכח האם החלה תפנית אמיתית במשק.
בהודעה רשמית של בנק ישראל, נמסרו הפרטים הבאים (לגבי ינואר-יוני 2003):
- במחצית הראשונה של שנת 2003 (להלן התקופה הנסקרת) הואט קצב הירידה של הפעילות המשקית וישנם אף סימנים להתייצבות ברמה נמוכה. המשך המיתון בפעילות הריאלית התבטא בתקופה הנסקרת בירידה נוספת של המדד המשולב, ששיקפה בעיקר את ירידת מספרן של משרות השכיר ומדד הייצור התעשייתי ואת התייצבותו של מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים ברמה נמוכה. כנגד זאת נרשמה ברביע הראשון עלייה בתוצר העסקי, ונתוני סקר החברות לרביע השני הצביעו על התמתנות קצב הירידה בפעילות, ואף על עלייה בפעילותם של ענפי המסחר, התיירות והתחבורה והתקשורת.
- בתחום הפיננסי ניכר במהלך התקופה הנסקרת שיפור, שהתבטא בירידה של סביבת האינפלציה, בירידת התשואות לטווחים הארוכים ובעלייה חדה של שערי המניות ונפח המסחר בבורסה.
- בחודשיים הראשונים של השנה, על רקע המשך האינתיפאדה, המיתון בענפי הטכנולוגיה העילית בעולם, התחזקות הציפייה למלחמה בעיראק ואי-הוודאות לגבי השלכותיה על ישראל, עלו אי-הוודאות וסביבת האינפלציה, ועלייתן השתקפה בעלייתם של שער החליפין ומדד המחירים לצרכן. החל ממארס התרחשה שורה של אירועים ותהליכים, שכולם פעלו לירידה באי-הוודאות הכלכלית, הביטחונית והפוליטית -- ביניהם כינון הממשלה החדשה, פרסום של התכנית הכלכלית ואישורה המהיר בממשלה, סיום המלחמה בעיראק, כינונה של ממשלה חדשה ברשות הפלשתינית וחידוש התהליך המדיני, וכן אישור הערבויות של הממשל האמריקני לממשלת ישראל. כל אלו הביאו לייסוף בשער החליפין של השקל, לעליית מחירי המניות ולירידת התשואות הנומינליות והריאליות לטווחים הארוכים. ירידת אי-הוודאות, והשינויים בשוקי ההון והכספים בעקבותיה, התבטאו גם בירידת סביבת האינפלציה, בירידת מדד המחירים ובסימנים ראשוניים להתייצבות הפעילות הריאלית.
- בשוק העבודה נמשך הרפיון, שהתבטא מחד בעלייה חדה של שיעור האבטלה ברביע הראשון, תוך ירידה של תשומת העבודה במגזר העסקי ושל מספר המועסקים במגזר הציבורי, ומאידך בירידה של השכר הריאלי הממוצע, ששיקפה הן ירידה של השכר הנומינלי והן שחיקה כתוצאה מעליית מדד המחירים בשנת 2002. בחודשים אפריל ומאי התייצב שיעור האבטלה ברמה הגבוהה שאליה הגיע ברביע הראשון.
- למרות התכנית הכלכלית, שאושרה בממשלה במהלך מארס 2003, צפוי גירעון הממשלה לחרוג במידה ניכרת מיעד הגירעון שנקבע ל-2003 - 3 אחוזי תוצר- והוא יגיע כנראה לכ-6 אחוזי תוצר. עיקר החריגה מיעד הגירעון נבעה מההפרש הגדול בין גביית המסים בפועל לזו שנחזתה בתקציב. השפעת התכנית הכלכלית על הגירעון בשנים 2003 ו-2004 תהיה, ככל הנראה, מתונה, אך היא צפויה להצטבר בשנים הבאות ולתרום בטווח הבינוני להפחתה הדרגתית של הגירעון והחוב הציבורי. למרות השפעתה הקטנה יחסית של התכנית על הגירעון בטווח הקצר עצם אישורה בממשלה והעברתה בכנסת היוו סימן חיובי להגדלת היציבות, ובכך תרמו לירידת אי-הוודאות ברביע השני של השנה.
- בתקופה הנסקרת ירד מדד המחירים לצרכן בשיעור שנתי של אחוז אחד, המבטא ירידה רצופה מאז מארס 2003, לאחר עלייה בחודשיים הראשונים של השנה. התפתחות המחירים במהלך התקופה הנסקרת שיקפה בעיקר את התפתחות שער החליפין על רקע הסביבה הריאלית הממותנת. ירידת סביבת האינפלציה, החל ממארס השנה, איפשרה לבנק ישראל לחדש את תהליך הפחתת הריבית, תחילה בשיעור מתון של 0.2 אחוז לאפריל, ולאחר מכן בשיעורים שגדלו בהדרגה- ב-0.3, 0.4, 0.5 ו-0.5 אחוז, בהתאמה, לחודשים מאי, יוני, יולי, ואוגוסט. למרות ההפחתות האמורות נשארה הריבית הריאלית הצפויה ברמה גבוהה יחסית.
- התקופה הנסקרת אופיינה בהתרחבות ניכרת של יבוא ההון קצר הטווח למשק בעיקר על-ידי תושבי חוץ, על רקע התגברות תנועות ההון למשקים מתעוררים ופער הריביות בין השקל למטבע חוץ, בעוד שיבוא ההון ארוך הטווח התרחב במידה קטנה יחסית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה