פקיד השומה הציע פשרה של 10% מהסכום שתבע לאחר מכן

סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, שולמית וסרקרוג, מותחת (8.9.11) ביקורת חריפה על פקיד שומה חיפה, אשר הציע לנישום פשרה בגובה של 10% בלבד מסכום המס שדרש ממנו לאחר שההצעה נדחתה.

מדובר במוחמד עותמאן, בעלי מסעדה בחדרה, שספריו לשנים 2006-2003 נפסלו מסיבות שונות. פקיד השומה הציע לו לשלם 200,000 שקל להסדרת חובותיו בשנים אלו, אך מאוחר יותר הוציא לו דרישת תשלום של למעלה מ-2 מיליון שקל בגין הפרשי הון בלתי מוסברים. על כך אומרת וסרקרוג:

"לדעתי ובזהירות המתבקשת, לכאורה, התנהלות לפיה עולה הצעה בשלב א' של הדיונים על-ידי רשות מס הנמוכה באופן משמעותי מן השומה המוצאת בשלב ב' של ההליך השומתי, אינה ראויה, ובמידה רבה מבססת טענה כי התנהלות של אותה רשות, אינה רצינית.

"...כאשר מדובר בפער משמעותי, צריכה הרשות לתת הסברים מפורטים לקיומו של פער כאמור. ועוד, גם אם התגלו ראיות נוספות, על המשיב לפרט מתי נתגלו וכן, בין היתר, לנמק, מדוע לא ניתן היה לעשות שימוש באותן ראיות כבר בשלב א' של ההתדיינות. אם קיימת 'מדיניות' - והדבר לא הוכח - של העלאת הצעה נמוכה להסדר בשלב א', ללא ביסוס ומבלי שבאותו שלב נעשתה בדיקת נתונים נדרשת, ובשלב ב' ישנה 'מדיניות' של הפרזה בשומה בצו, הרי שאין לקבלה".

באמירה עקרונית נוספת קובעת וסרקרוג: "ככלל, יש סמכות ואולי אף חובה למשיב להוציא שומה לפי מיטב השפיטה, במקום שהדיווח המוצהר, אין בו כדי לבסס מס אמת. אחד המקרים בהם אכן עומדת למשיב הסמכות להוציא שומה כזו היא כאשר נמצא פער בהשוואת הצהרות הון. ביסודה ההיגיון לפיו קיומו של הפרש הון בלתי מוסבר בין שני מועדים, בהם נערכו הצהרות ההון, מעיד על תקבולים שהגדילו את הונו של הנישום מעבר להכנסות ולהוצאות המדווחות. בהעדר הסבר המתקבל על הדעת - הסבר שצריך להינתן על-ידי הנישום, גם אם ספריו קבילים ועל אחת כמה וכמה, כאשר ספריו נפסלו, הרי שיש לראות את ההפרש כמעיד על הכנסה לא מדווחת".

וסרקרוג קיבלה חלקית את ערעורו של עותמאן וקבעה, כי מדרישת פקיד השומה יש להפחית 600,000 שקל וכן את הסכום שקיבל עותמאן כקצבת נכות בגין אחד מילדיו.