תקדים: עשתה ג'וגינג והחליקה לאחר שנבהלה מרכב חולף - תוכר תאונת דרכים

בית משפט השלום בקריות פסק (28.7.03) כי נזק שנגרם עקב בהלה מרכב, אך לא כתוצאה מפגיעה מהרכב, עשוי להיות מוכר, בתנאים מסויימים, כתאונת דרכים.

כזה היה המקרה של עומרי ג'מילה, אשר הובא בפני בית המשפט. ג'מילה, הלכה יחד עם חברותיה "הליכה ספורטיבית (ג'וגינג), על כביש פנימי בכפר נחף, ליד שוליו הימניים של הכביש. בעת הליכתן, עבר לידן רכב בכביש. כתוצאה מכך זזו הנשים במהירות לצד הדרך, על-מנת שלא להיפגע מהרכב. כתוצאה מהבהלה, החליקה ג'מילה על החצץ אשר היה בשולי הדרך ונפגעה.

ג'מילה תבעה, באמצעות עו"ד עבאס עבד אל-כרים, את המועצה המקומית נחף ואת חברת הביטוח הדר, המבטחת את המועצה בסיכוני צד ג'. התובעת טענה כי המועצה התרשלה באחזקת הכביש, שכן הכביש עליו הלכה היה "מלוכלך עם בטון שפוך וחצץ, שהוזנח בצורה רשלנית ואשר הביא להחלקת התובעת ולפגיעתה", וכתוצאה מכך נשברה ידה.

המועצה טענה, כי מדובר בכביש חקלאי, שאין מוטלת עליה חובה לשמרו נקי מחצץ.

השופטת תמר שרון-נתנאל קבעה, כי כאשר מדובר בנזק אשר נגרם ללא פגיעה פיזית בניזוק, והטענה היא שהנזק נגרם בשל בהלה אשר נגרמה עקב שימוש ברכב מנועי, יש להפעיל את מבחן הסיכון, בו משולב גם מבחן השכל הישר, תוך הצבת שתי שאלות:

הראשונה, "האם, סובייקטיבית, אכן נבהל אותו אדם כתוצאה מנסיעת רכב או מפעולה כלשהי או מחדל כלשהו (לאו דווקא פעולה או מחדל רשלניים או בלתי-חוקיים) אשר נעשו תוך כדי שימוש ברכב".

השאלה השניה היא, "האם נסיעת הרכב, כפי שנסע - ולאו-דווקא נסיעה על-ידי נהיגת הרכב ברשלנות. דהיינו - גם אם אופן נהיגת הרכב על-ידי הנהג היה, נורמטיבי, מקובל וזהיר - היה בה כדי לגרום, בשל נסיבות כאלה או אחרות, כאשר בוחנים את כלל נסיבות המקרה במבחן אוביקטיבי, לאותה בהלה".

מבחן זה "ינפה" את אותם מקרים, בהן הנסיבות האובייקטיביות אינן "מצדיקות" את הבהלה אשר נגרמה לניזוק (הכוונה למקרים בהם הריחוק בין "המאורע" לבין הנזק גורם לכך שהמאורע אינו בגדר הסיכון אשר אותו ביקש המחוקק למנוע). אין לקבוע מקרים אלה באופן קטגורי, אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

השופטת שרון-נתנאל קבעה, כי התשובה עבור שתי השאלות לעיל הינה חיובית: מבחינה סובייקטיבית, התובעת נבהלה, זזה במהירות מהכביש ונפלה. הגם שמבחינה אובייקטיבית מדובר במקרה גבולי, הרי שנסיעת הרכב, בנסיבות העניין, הכוללות גם את הליכתן של הנשים, מיקום וכיוון הליכתן לעומת כיוון נסיעת הרכב, מהירות נסיעתו וקרבתו של הרכב אל הנשים, היה בה, כדי לגרום לבהלתן של התובעת וחברותיה. בנסיבות אלה נמצאת נפילת התובעת בתחום הסיכון אותו יצר השימוש ברכב.

לאור האמור, קבעה השופטת, מדובר ב"מאורע" שהוא בגדר "תאונת דרכים", לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולכן דחתה את התביעה של ג'מילה.

ת"א 2683/01 עומרי ג'מילה נ' מועצה מקומית נחף ואח'