העליון בניו ג'רזי נגד העליון בירושלים

בית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי ביטל (25.8.11) החלטה של בית המשפט העליון בישראל והורה לאם להחזיר את בתה אל אביה בארה"ב. השופטת בוני מיזדול קבעה, שאינה יכולה להתייחס בנימוס המחויב בין ערכאות להחלטה שבעיניה היא מוטעית לחלוטין.

בני הזוג, ישראלים שהיגרו לניו ג'רזי, התחתנו בישראל ובתם נולדה בניו ג'רזי. בעת חופשה בישראל בשנת 2010, הגישה האישה בקשת גירושין. לאחר מכן שב הבעל לארה"ב, אך בניגוד למוסכם - נותרו האישה והבת בישראל. ביה"ד הרבני העניק לאם משמורת זמנית על הילדה, אך מיזדול קבעה שהחלטות של בתי דין דתיים זרים אינן תקפות בניו ג'רזי. בתי המשפט למשפט והמחוזי בנצרת הורו להחזיר את הילדה לארה"ב. לעומת זאת, בית המשפט העליון - בדעת רוב של עדנה ארבל וחנן מלצר, מול דעת יחיד של עוזי פוגלמן - קבע שבמקרה זה מתקיימים החריגים לאמנת האג העוסקת בילדים והורה להותיר אותה בישראל.

האב ביקש מביהמ"ש העליון של ניו ג'רזי לקבל החלטה הפוכה, ובצעד נדיר נענתה מיזדול לבקשתו. תחילה קבעה, כי ההכרעה בנושא המשמורת צריכה להיעשות במקום המגורים הקבוע של הילד - דהיינו ניו ג'רזי במקרה זה. עוד נקבע, כי האם חטפה את הילדה כאשר לא שבה איתה לארה"ב במועד שסוכם, ולא מתקיים אף חריג המאפשר לה להמשיך ולהחזיק את הילדה בישראל.

"אינני יכולה להרשות לעצמי להרשות להתייחס לפי כלל האדיבות להחלטות שהתקבלו על-ידי בית המשפט הישראלי", אומרת מיזדול. "אמון וקרדיט מלא ניתנים למדינות החתומות על אמנת האג רק אם ההחלטה הבסיסית מתקבלת כראוי. כלל האדיבות מבוסס על המדיניות של מניעת עימותים. עם זאת, הוא מתאים רק אם ההחלטה לגבי הסוגייה התקבלה בצורה נכונה.

"אינני יכולה להסכים עם הקביעה הסופית של בית המשפט הישראלי. אני מוצאת שאמנת האג מתקיימת. אני מוצאת, כפי שמצא כל שופט אחר שדן בתיק, שניו ג'רזי היא מקום המגורים הרגיל של הילדה. ואני מוצאת שהילדה חייבת לחזור לניו ג'רזי. בית המשפט הישראלי שגה כשלא עמד בתנאים המפורטים בהחלטה. אני מוצאת שההחלטות לא התבססו על העובדות ושהן חרגו מהגבולות המוגדרים להן".