מפעלי ים המלח יממנו את קציר המלח

על מפעלי ים המלח לשאת בחלק הארי של קציר המלח מבריכה מספר 5, ובמקביל יש לשקול הטלת מס מיוחד על רווחי קונצרן כימיקלים לישראל, בעל השליטה במפעלי ים המלח. כך סבור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט.

לשכת היועץ פרסמה (יום א', 4.9.11) את חוות דעתו הארוכה של ליכט, המשנה ליועץ יהודה וינשטיין לנושאים כלכליים ופיסקליים, בנושא פתרון משבר ים המלח. עליית המפלס בבריכה 5 - שהיא למעשה רוב חלקו הדרומי של ים המלח - מהווה סכנה מוחשית לבתי המלון השוכנים לחוף הים, ובשנה האחרונה נדונו מספר פתרונות אפשריים לבעיה.

מפעלי ים המלח קוצרים את המלח מן הבריכה, ובמקביל מזרימים לתוכה מים ובתוכם חומרים נוספים השוקעים בקרקעית הבריכה, וכך עולה המפלס שלה ב-20 ס"מ בשנה. בהנחיית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נבחן כעת הפתרון של קציר המלח מקרקעית הבריכה, כך שיגורד החלק העליון של החומרים שהצטברו בה. פתרון זה רק ימנע את המשך עליית המפלס ולא יחזיר את המצב לקדמותו.

תועלת של לפחות 2.5 מיליארד שקל למפעלים

לדעת ליכט, על מפעלי ים המלח "לשאת בחלק משמעותי ביותר מעלות הקציר". להערכת החברה, מדובר ב-3.76 מיליארד שקל עד תום הזיכיון שלה בשנת 2030, ואילו החברה הממשלתית להגנת ים המלח מעריכה שמדובר ב-4.9 מיליארד שקל. לכך יש לצרף כמה מאות מיליוני שקלים שיהיה צורך להשקיע בהגנת החופים. יתר המימון, אומר ליכט, צריך לבוא מהמדינה, המועצה האיזורית ובתי המלון שלחוף הבריכה.

ליכט מנמק את עמדתו בכך שפעילותם של מפעלי ים המלח היא שיצרה את הבעיה, ולכן עליהם לממן את פתרונה, ואף לשאת בעלויות של מניעתה בעתיד. עוד אומר ליכט, כי הקציר טומן בחובו יתרונות רבים למפעלי ים המלח, והתועלת הכלכלית ממנו לחברה היא לפחות 2.5 מיליארד שקל. הוא מעיר, כי מסכום זה יש לקזז 30 מיליון דולר (בערכים ריאליים) שמשכה המדינה מקונצרן כי"ל ערב הפרטתו ומכירתו לחברה לישראל. עוד אומר ליכט, כי הוא נמנע מלנקוב במספרים כדי לאפשר למשרד האוצר גמישות במו"מ עם מפעלי ים המלח, כאשר קיימת חשיבות רבה בסיומו של המו"מ בקרוב.

לדעת ליכט, אם לא יושג הסכם עם מפעלי ים המלח, תוכל הכנסת להטיל עליהם בחוק את חובת המימון וחוק כזה יעמוד במבחן החוקתיות. הוא מציין, כי אין זה המהלך המועדף, אך כאמור הוא אפשרי.

ליכט מוסיף ואומר, כי הגם שנושא התמלוגים שמשלמת כי"ל למדינה תמורת הזיכיון בים המלח אינו נוגע ישירות לחוות דעתו, הוא מוצא לנכון להעיר שמדובר בסכום נמוך. שיעור זה "אינו משקף כלל את חלקו הראוי של הציבור מהרווחים הנוצרים משימוש במשאב טבע המצוי בבעלותו". לדעתו, הפתרון הוא הטלת מס על רווחי היתר של כי"ל, בדומה לזה שנקבע לגבי חברות הנפט והגז, ויש להתחיל כבר כעת בבחינה המשפטית המעמיקה שדורש נושא זה.

המפעלים: מוכנים לחדש את המו"מ שהפסיק האוצר

בתגובה לחוות דעתו של ליכט הודיע השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי ידרוש שמפעלי ים המלח ישאו ב-90% מעלות הקציר. עמותת אדם, טבע ודין, העומדת מאחורי הצעות חוק הקוראות להסדיר את נושא ים המלח, בירכה על חוות הדעת וקראה שלא להתנות את פתרון בעיית בריכה 5 במתן זיכיון למפעלי ים המלח להקים בריכת אידוי נוספת.

מפעלי ים המלח מסרו בתגובה: "מחוות הדעת עולה ברורות שליכט, מעדיף שסוגיית עלות קציר המלח תיפתר בהסכמה בין המדינה לבין מפעלי ים המלח. עוד עולה ברורות מחוות הדעת, שהוא מאשר שיש להטיל חלק מעלות הקציר גם על המדינה כמו על גורמים אחרים באזור ים המלח. מפעלי ים המלח מוכנים בכל עת לחידוש הדיונים עם האוצר, דיונים שהופסקו על ידו לפני מספר שבועות וטרם חודשו. הכדור נמצא כעת במגרשה של המדינה. הואיל ומפעלי ים המלח מוכנים לחידוש המו"מ מיידית, הם יימנעו בשלב זה מלהגיב על הקביעות העובדתיות והמשפטיות בחוות הדעת, כדי לא לפגוע בסיכוי למצות את המו"מ".