מעצמות העולם התכנסו לדון בעתידה של לוב

נציגים מ-60 מדינות התכנסו (יום ה', 1.9.11) בפריז כדי לדון בעידן החדש של לוב בלי מועמר קדאפי. זאת, בזמן שהמנהיג לשעבר נשמע היום בהקלטה חדשה בה הוא נשבע שהוא לא מתכוון לוותר על המאבק.

גורמים בכירים בממשל הצרפתי אמרו כי הם מצפים שמועצת המעבר הלאומית הזמנית, אותה מנהיג מוסטפא עבד אל ג'ליל, תתווה תהליך בן 18 חודשים, במסגרתו תחוקק חוקה ללוב ויקויימו בחירות חדשות. לפני שהמפגש יצא לדרך, אמר שר החוץ הבריטי וויליאם הייג לעיתונאים כי הקבוצה המהווה את מקור הסמכות הזמני בלוב כבר החלה את התהליך של יצירת מדינה דמוקרטית.

בינתיים, כאמור, מסר היום קדאפי ממקום מחבואו כי כוחותיו לא ייכנעו וכי בסופו של דבר הם יתוגמלו בניצחון. הצהרתו שודרה לראשונה בכמה מתחנות הטלוויזיה בשפה הערבית.

האולטימטום לנאמני קדאפי בסירת הוארך בשבוע

מוקדם יותר היום, המועצה הזמנית של לוב העניקה לנאמני קדאפי בעיר הולדתו סירת שבוע נוסף להיכנע. בתחילה, קבעה המועצה קבעה המועצה את מועד הכניסה ליום שבת הקרוב, ואיימה לנקוט בפעולה צבאית אם האולטימטום לא ייענה. פקידי המועצה אמרו כי הוחלט על הדחייה בעקבות התקדמות במשא-ומתן עם מעוזי נאמני קדאפי בסירת.

מזכ"ל נאט"ו אנדרס פוג ראסמוסן, מזכ"ל האו"ם באן קי מון ומזכירת המדינה האמריקנית הילרי קלינטון הם בין המנהיגים שנכחו בפגישה בפריז, אותה אירחו ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי.

גם לסין ורוסיה יש נציגים בשיחות, אם כי שתי המדינות מתחו ביקורת על המבצע הצבאי של נאט"ו בלוב במהלך החודשים האחרונים. רוסיה הודיעה כי היא מכירה במועצה הלאומית המזנית כסמכות לגיטימית המנהיגה את לוב.

אלג'יריה, אשר הודתה בימים האחרונים כי כמה מבני המשפחה הקרובים של קדפאי נמלטו אליה, בהם אשתו ושלושה מילדיו, ציינה אתממול בנפרד כי תכיר בסמכות הזמנית, כאשר המועצה הלאומית תממש הבטחותיה להקים ממשלה כוללת.

כמו-כן, אתמול הודיע ​​האיחוד האירופי כי הוא מסיר את הסנקציות על 28 גופים לובים מרכזיים, הכוללים נמלים, בנקים וחברות אנרגיה. הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, קתרין אשטון, אמרה כי הסרת ההקפאה מהנכסים נועדה לספק משאבים לממשלת הביניים של לוב ולתושביה.

צרפת מצידה שיחררה נכסים לובים קפואים ביותר מ-2 מיליארד, פעולה שאושרה על-ידי ועדת הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם. הוועדה כבר אישרה לבריטניה ולארה"ב את שחרורם של נכסים לובים מוקפאים ביותר מ-3 מיליארד דולר, כדי לענות על צרכים הומניטריים דחופים.