אור יהודה, משרד הפנים ומלחמתם באב שכול בן 80

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, מותחת (25.8.11) ביקורת קשה על עיריית אור יהודה, משרד הפנים ופרקליטות המדינה, בעקבות דרישה מופרכת לתשלום מיסים עירוניים. אגמון-גונן גם נתנה ביטוי מעשי למורת רוחה, כאשר חייבה את העירייה והמדינה לשלם לעותר הוצאות בסך 160,000 שקל, גם משום שדחו מספר פעמים את הצעתה להיענות לעתירתו של התושב.

אהרון מתנה, קשיש בן למעלה מ-80 ואב שכול, הוא הבעלים של אולם שמחות באור יהודה, אותו הוא משכיר למפעילים שונים, אשר התחייבו לשאת בכל חיובי הארנונה והמיסים העירוניים בגין המבנה. למרות זאת, ביוני 2009 דרשה ממנו העירייה לשלם חובות בסך 2.5 מיליון שקל, ועיקלה את חשבונותיו וחסכונותיו בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט.

נסיונותיו של מתנה לקבל פירוט של ממש בדבר החוב הנטען עלו בתוהו, ולפיכך ביקש מבית המשפט לבטל את החיוב. רק בתגובה לעתירה, פירטה העירייה את החובות הנטענים, והתברר שרובם נוצרו בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90. בינתיים מונה לעיריית אור יהודה חשב מלווה מטעם משרד הפנים, אשר יוצג בהליכים בידי הפרקליטות.

"ההתנהלות כמעט בלתי נתפסת"

אגמון-גונן אומרת: "למותר לציין, כי יש לראות בחומרה רבה נקיטת הליכי גבייה על יסוד שומה הכוללת יתרות תשלום בלתי מבוססות ובלתי מפורטות, כפי שהסתבר כבר בשלב זה של הדיון. התנהלותה של העירייה ושל משרד הפנים באמצעות החשב המלווה - כמעט בלתי נתפסת - הטלת עיקולים בסך של מיליוני שקלים, על חסכונות חייו של קשיש בן 80, ללא כל בדיקה מקדמית. כאשר העותר עומד על זכויותיו ופותח בהליכים משפטיים, גם אז לא טורחת העירייה או המדינה (באמצעות החשב המלווה) לספק תשתית מינימאלית שיש בה להבהיר את החוב הנדרש. ויודגש, המשיבה הגישה תגובה לצו ביניים, תשובה לבקשה למתן פסק דין חלקי וכתב תשובה ארוך ומפורט. גם הפרקליטות הגישה כתב תשובה ובכולם נעשה ניסיון לפרט את מקור החוב, ללא הצלחה".

בעת הגשת הסיכומים בתיק זה קבע בית המשפט העליון לראשונה, כי נישום, שהרשות מפעילה כלפיו הליך גבייה מנהלי, רשאי להתגונן בטענה כי המס התיישן, גם אם הוא תוקף את הדרישה במסגרת הליך אזרחי שהוא יוזם ולא רק כ"טענת הגנה" מפני תביעה שהוגשה כנגדו. לאור פסק דין טענה עיריית אור יהודה, כי מתנה אינו רשאי להעלות טענת התיישנות בנוגע לאישורים שהעירייה מנפיקה לבעלי נכסים, ואשר מותנים באי-קיום חובות על אותם נכסים. עוד טענה העירייה, כי מתנה אינו יכול כעת לתקוף את סירובה להעניק לו האישורים, שכן לא עשה זאת במהלך הדיון.

אגמון-גונן מגיבה באומרה: "טענה זו מוטב היה לה למשיבה לולא נטענה. לאחר שהעירייה פועלת בחוסר תום לב משווע ומנסה לגבות חובות שאין להם כל בסיס, בגיבוי החשב המלווה מטעם משרד הפנים, למצער עליה להשיב לטענות לגופן". היא קובעת, כי החלטתו של בית המשפט העליון חלה גם על הענקת אישורים, ולכן העירייה אינה רשאית להימנע מלהעניק למתנה את האישורים הדרושים.

עירייה לא יכולה להתעורר פתאום

לאחר שמתנה הודה שהנכס לא הושכר בחודשים פברואר-נובמבר 2008, חייבה אותו אגמון-גונן בתשלום חוב הארנונה בגין תקופה זו, בסך 105,000 שקל. עם זאת, היא קבעה שלא ישלם ריבית, "בשים לב להתנהלותה השערורייתית של המשיבה, ולכך שחייבה את העותר בסכומי עתק ללא כל פירוט והסבר, ולא אפשרה לעותר לבדוק את חובותיו או להתגונן בפני הדרישה".

עוד קובעת אגמון-גונן, כי יש מקום לקבל את עתירתו של מתנה גם לנוכח התנהגותה של העירייה, אשר במשך שנים לא יידעה אותו לגבי חובותיו הנטענים ואך אפשרה להם לתפוח. "האפשרות שרשות מקומית תנקוט 'שב ואל תעשה' משך שנים רבות ותתעורר יום אחד ותמציא לאזרח דרישת תשלום בסכום אסטרונומי, כרעם ביום בהיר, ללא כל פירוט והסבר ותוך שימוש באמצעי גבייה מנהליים נוקשים, נראית לי בלתי סבירה בעליל ונעדרת הגינות", היא אומרת. מתנה יוצג בידי עו"ד גיא הרמלין.