סערה גדולה התעוררה (יום ג', 29.7.03) בוועדת הפנים, במהלך הדיון בהצעת חוק שנועדה למנוע אזרחות ישראלית מערבים-פלשתינים הנישאים לאזרחי ישראל. מטרה נוספת: לשלול קיצבת ביטוח לאומי וביטוח רפואי, מערבים-פלשתינים שנישאו ליהודים ו/או לערבים-ישראלים.
הוועדה ביקשה להעביר את ההחלטה לכנסת, אך הדיון עוכב. הוועדה מבקשת להכין את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית כבר ביום ד' (30.7.03).
הצורך בחוק זה עלה באחרונה, לאחר שהתברר, כי עשרות אלפי ערבים-פלשתינים נישאים לערבים-ישראלים, ובכך מכשירים כביכול את זכאותם לקיצבאות ולביטוח רפואי בישראל.
ח"כ ניסן סלומיאנסקי (מפד"ל) אשר נכח בוועדת הפנים אמר כי הוא תומך בחוק שיגביל נישאויהם של פלשתינים ליהודים. לדבריו, הפריצה שהותרה עד עתה איפשרה לערבים לעקוף את חוק השבות בנישאויהם ליהודים. כן ציין, שכבר התאחדו (במדיניות 'איחוד המשפחות') כ-120 אלף משפחות, מה שמהווה לא רק בעיה ביטחונית, אלה גם דמוגרפית.
שר הפנים אברהם פורז, אמר בתחילת הדיון, כי מדובר לדעתו בחוק בעייתי מאוד, וכי הסיבה היחידה שהוא נאלץ להציגו בפני הוועדה, היא בשל אחריותו כשר לביצוע החלטות הממשלה.
טרם הדיון בוועדה התעוררה מחלוקת קשה בין חברי הכנסת הערבים, שמחו נגד הצעת החוק בטענה כי המדובר בחוק גזעני ולא דמוקרטי. ח"כ עסאם מח'ול (חד"ש): "אתם מנסים לקרוע משפחות, זה חוק לא דמוקרטי הלקוח מארגנטינה, ממשלה של גנרלים..."
ח"כ אחמד טיבי (חד"ש): "אתם מבקשים שנחוקק חוק הומני, זהו חוק גזעני לא הומני בעליל. אנחנו נתנגד לחוק כזה. אתם לא מאפשרים לאנשים להתחתן, אין לכם רגשות, אתם רוצים להוציא את הערבים מפה...?"
עם התגברות הצעקות בוועדה ביקש יו"ר הוועדה, יורי שטרן (איחוד לאומי), להוציא את חברי הכנסת מהאולם. "אנחנו מנסים לנהל כאן דיון", אמר. בתגובה השיב לו ח"כ טיבי: "אתה באת עם החלטה מראש להוציא את הח"כים הערבים". כשנרגעו הרוחות הוחלט להשאיר את חברי הכנסת, אך להוציא את התקשורת.
עו"ד ארנה כהן מעדאלה: "מדובר בחוק גזעני בלתי חוקתי, המפר זכויות יסוד של אזרחים ישראלים הנשואים לפלשתינים. החוק הזה יפרק משפחות רבות ויגזור פירוד בין בני זוג ובין הורים לילדים. הממשלה מנסה להעביר את החוק תחת מסווה ביטחוני, בעוד שהסיבה האמיתית הינה אחרת, כך הצהיר מפורשות בזמנו שר הפנים לשעבר, אלי ישי (ש"ס)".
מדברים שאמר השר ישי ביום 9.1.02: "הנחתי את המחלקה המשפטית במשרדי לבדוק דרכים לשינוי חקיקה, שיצמצמו את מספר הלא יהודים המקבלים אזרחות ישראלית. המדובר בתושבי הרשות המקבלים אזרחות כתוצאה מנישואים לבעלי אזרחות ישראלית. אני רואה צורך דחוף למציאת דרכים לצמצום מספר הלא יהודים המקבלים אזרחות, אשר מספרם עלה באופן דרמטי ומאיים על עתידה וצביונה של מדינת ישראל", כך מדבריו.
עו"ד עדי לנדאו ממוקד להגנת הפרט מסבירה: "זהו חוק שימית אסון על משפחות וילדים, בכך שתשלל מהם האפשרות לקבל זכויות סוציאליות, בעיקר ביטוח בריאות... הליך איחוד משפחות הוא הליך שאורך כמה שנים. במזרח ירושלים לוקח 5 שנים עד שמתחילים הליך של איחוד, כאשר כל שני בני הזוג עוברים בדיקות כלליות.
"אחד הדברים השערורייתים הוא אי הסדרת הקבע של ילדים לתושבי קבע. בעקבות החוק הקיים ימשך המצב, בו לא יהיה ניתן להסדיר מעמד אזרחי לילדי תושבי קבע. מדינת ישראל מחוקקת חוק, שלשר הפנים ישלל שיקול הדעת להעניק אזרחות ויבטל את הסעיף המאפשר איחוד המשפחות וכל זאת בשם השיקול 'מצב חירום ביטחוני', אשר הוכח כמסולף", לדבריה.
ג'עפר פרח מנהל ארגון מוסאוא: "משמעות החוק היא, כי אלפי משפחות יפוצלו, תושבי השטחים יעברו לגור בשטחים והמשטרה תיאלץ מעתה לרדוף אחר משפחות ולדאוג לפצלם. הרבה ילדים יגדלו ללא אמא או אבא. אנחנו מציעים שמי שמעורב בפיגועים יוענש, ומשפחות שאין להם קשר לכך, ימשיכו לגור יחד. אי אפשר להכליל ולאכוף עונש קולקטיבי על כולם.
"עד עכשיו משרד הפנים התעלל במשפחות הללו במדיניות 'איחוד המשפחות'. עד היום עוברות המשפחות מדורי גיהנום, כאשר חלק מהן שילמו שוחד כדי לקבל תעודות זהות ישראליות. עכשיו, גם אין להם את האפשרות הזו... אנחנו לא קונים את הטיעון ש-15 אזרחים ישראלים היו מעורבים בפיגועים. לא צריך לרדוף את האנשים והאהבות הללו", אמר.
סלוואה אבו-ג'אבר מאום שיבלי ליד עפולה, אם ל-4 ילדים, הגיעה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה עם שניים מילדיה. בעלה, מחמוד אכבור מפקועה ליד ג'נין. השניים נישאו ב-1992 ושנה אחר כך נדחו על-ידי משרד הפנים כשהגישו בקשה לאיחוד המשפחה. לדברי אבו-ג'אבר, החוק עשוי להגביל את המשפחה כלכלית ולגרום למצב שהם יהיו לנטל כספי על המדינה.
"המצב הוא קשה גם ככה, בעלי לא גר בבית ומגיע רק שמתאפשר לו, אחת לחודש או חודשיים. אם החוק יתקבל, אני לא יודעת מה יהיה גורל הילדים שלי, מי יפרנס אותנו. אני לא רוצה לקחת מענק מביטוח לאומי או האוצר, אני רוצה שבעלי יגור יחד איתנו ויפרנס את ילדי בכבוד. כל הזמן הילדים שואלים איפה אבא. בוודאי שאני מפחדת, הילדים מבינים את המשמעות, הבת שלי בוכה כבר שבוע מאז סיפרתי לה", כך לדבריה.
בוועדה נכחו נציגי ארגוני זכויות אדם, נציגי מרכז 'מוסאוא' הארגון לזכויות הערבים בישראל, נציגי 'עדאלה' ארגון זכויות משפט למיעוט הערבי בישראל, משפחות ערביות, שר הפנים, אברהם פורז (שינוי) השר גדעון עזרא, חברי הכנסת הערבים ונוספים.
צילום: זהו חוק גזעני
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה