הירי חודש: רקטות פגעו בשטחים פתוחים

בשעות הערב (יום ב', 22.8.11) ירו ערבים חמש רקטות קסאם לעבר תחומי המועצה האזורים חוף אשקלון. הרקטות התפוצצו בשטחים פתוחים מבלי שגרמו לנפגעי גוף או לנזק לרכוש. באחד ממוקדי ההתפוצצות נגרמה שריפת קוצים.

ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, יאיר פרג'ון, אמר בתגובה כי המועצה לא תישמע לפיקוד העורף ולא תסיר את הכוננות.

"אצלנו אין חזרה לשגרה. כולנו, עובדי המועצה והתושבים עדיין בכוננות. לא נקבל שגרה בה הירי על אזרחים נמשך", אמר.

מוקדם יותר הורה פיקוד העורף על הורדה מוחלטת של רמת הכוננות של תושבי הדרום. בעקבות ההודעה ציינו גורמים רבים, בהם אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, כי הם מחדשים את הפעילות שנאסרה בשל החשש לפגיעת רקטות.

ביום שישי ביקר ראש הממשלה את החיילים הפצועים בסורוקה. הוא הבטיח להם שאירועי הדמים בדרום המדינה לא יעברו בשתיקה, והבהיר כי התגובות הנקודתיות היו רק סיפתח לפעולה כואבת יותר נגד המרצחים. הירי נמשך, נהרגו ונפגעו אנשים נוספים, אך התגובה המובטחת לא הגיעה. להפך, התגובה הצבאית הייתה על אש נמוכה, למרות הצהרותיהם אתמול של שר הביטחון אהוד ברק בדבר הפרדת ראשי הערבים מגופם ושל השר לביטחון הפנים אהרונוביץ' על כך שיש להיערך לימים ארוכים של לחימה.

למרות כל זאת, החליטו הפלגים הפלשתינים באופן חד-צדדי על הפסקת אש זמנית, ובישראל בוטלו כל התכנונים, כמו גם הכוננויות בערי הדרום ובירושלים, שם הוכרזה כוננות מחשש לפיגוע.

גורם מדיני בכיר התייחס להחלטה שלא לצאת למבצע צבאי בעזה נגד חמאס, והסביר: "לפני כניסה למבצע גדול בעזה, על-סף מלחמה, צריך לנהוג באחריות ובחוכמה. למלחמה לא נכנסים במהירות או בחוסר זהירות".

לדבריו, נכון להיכנס למבצע רחב בעזה כשהעורף מוגן יותר. הגורם הבכיר הוסיף ואמר: "המזרח התיכון כולו הוא סיר רותח עכשיו, וכל פעולה של ישראל יכולה להשפיע על מה שקורה במצרים, בסוריה ובלוב. ישראל החליטה שלא להביא להידרדרות. לא ניזום אש בעזה אם הצד השני לא יתקוף".

בדברי הגורם קיימים למעשה שלושה נימוקים - א. יש להתכונן מראש; ב. העורף אינו מוגן; ג. חשש מדירדור האזור למלחמה.

אין ספק כי שלושה אלמנטים אלה היו ידועים לראש הממשלה ולשריו בטרם הצהירו את שהצהירו. גם האפשרות שארגוני הערבים יחליטו על הפסקת אש עמדה לנגד עיניהם. כך יוצא אפוא שהאיום לפעול בעוצמה היה הבטחת סרק. גורמי הסברה ומדיניות רבים התריעו בשנים האחרונות רבות מפני הפרחת איומים שלא ניתן או שאין כוונה לממשם באמת, בהסבירם כי הדבר פוגע בכושר ההרתעה של ישראל.

צילום: נתניהו. איומים לחוד ומעשים לחוד [צילום: מן הטלוויזיה]