האם העכברושים אחראים להפצת המגיפה השחורה?

הייתכן כי המגיפה השחורה שגרמה למותה של מחצית מהאוכלוסיה באירופה במאה ה-14, לא התחילה משרצים? - מחקר חדש שנערך על-ידי ארכיאולוג בריטי קורא תיגר על התיאוריה הרווחת כי חולדות ופרעושים הם שהפיצו את המחלה, ורומז כי מגיפת הדבר אולי לא היא שגרמה להתפשטותה.

לאחר עשר שנים של עיון במסמכים וראיות ארכיאולוגיות המעידות על המוות השחור שהתרחש בלונדון בשנת 1340, מציין החוקר בארני סלואן בספרו החדש, כי לחלק מהמזיקים שהאושמו בהפצת המגיפה מגיעה התנצלות.

המגיפה השחורה עשתה שמות באירופה, בצפון אפריקה ובמרכז אסיה באמצע המאה ה-14 וגרמה למותם של 75 מיליון בני אדם, עד 60% מאוכלוסיית אירופה. על-פי הנרטיב המסורתי, המגיפה הגיעה לאנגליה ב-1348 וגרמה לתחלואה רבה בקרב תושבי העיר.

במהלך המחקר לספרו החדש חשף סלואן רמזים שהטילו ספק בתיאוריה הרווחת. באמצעות מקורות ארכיוניים הוא התאים את ציר הזמן של שהיית המגיפה בלונדון בשנת 1349-1348. "הראיות מגלות כי המגיפה הופיעה בנובמבר והגיעה לשיאה בחודש אפריל. המשמעות היא שהמחלה התפשטה במהלך חודשי החורף, שבהם החולדות והפרעושים אינם פעילים", הסביר סלואן.

עוד טוען החוקר כי נמצאו מעט עדויות לכך שעכברושים מתו בכמויות מסיביות מהמחלה באותה תקופה. "אם היו אלה החולדות שאחראיות להפצת המחלה, הרי שהיינו צריכים למצוא מספר לא מבוטל של עצמות עכבר מהמאה ה-14. במקום זאת אנו מוצאים מספר נמוך של עצמות", מדגיש סלואן.

לבסוף מצביע סלואן על כך שהמוות השחור התפשט במהירות והמחלה התפשטה כאש בשדה קוצים בלונדון. אנשים מתו תוך שעות או ימים והובאו אל הקבר תוך זמן קצר. לדעת סלואן, זהו קצב מהיר מדי של העברת המחלה על-ידי שרצים, ומתאים יותר להעברת מחלה בין בני אדם.

בספרו סלואן מאתגר גם את מספר הנפגעים מהמחלה בלונדון. "אוכלוסיית לונדון מנתה אז כ-60 אלף תושבים. אני מאמין בתוקף שכ-35 אלף תושבים מתו תוך תשעה חודשים. זהו אחוז גבוה משמעותית מאשר 35%-40% כפי שנטען בהנחה הרווחת", אמר.