האם מרירות תעשה אתכם חולים?

מרירות מתמשכת יכולה לגרום לנו לחלות. כך לפחות טוענים חוקרים מאוניברסיטת קונקורדיה (מונטריאול, קנדה) שבחנו את הקשר בין כשלון ומרירות לאיכות חיים.

מרירות כרונית, הם גילו, יכולה להביא איתה תחושה של כעס ועוינות, וכשהיא חזקה מספיק היא עלולה להשפיע על הבריאות הפיסית.

המחקר שערכו ניסה בעיקר למצוא את התשובה לשאלה מדוע אנשים מסוימים נמנעים מלפתח תחושת מרירות בשלבים שונים של החיים בעוד שאחרים אינם מסוגלים לעשות זאת. הם התייחסו לכך כ"ויסות עצמי של מרירות לאורך החיים".

לאורך 15 השנים האחרונות, ניסו החוקרים לברר כיצד רגשות שליליים, כמו חרטה או עצבות, משפיעים עלינו, ולאחרונה התמקדו בהשפעה שיש למרירות על חיינו. הם זיהו כישלון כאחד מהגורמים השכיחים ביותר למרירות. כעס ואשמה של הצד שכנגד גם הם משחקים תפקיד.

שלא כמו חרטה, שהיא למעשה האשמה עצמית ומעין "הייתי צריך, הייתי יכול", הרי שמרירות היא למעשה הפניית אצבע מאשימה לאדם אחר - כלומר הטלת האשמה בכישלון על גורמים חיצוניים. כאשר היא נמצאת שם מספיק זמן, מרירות יכולה לנבא דפוסים של דיסרגולציה (ליקוי פיסיולוגי שיכול להשפיע על חילוף החומרים, על התגובה החיסונית או על תפקוד האיברים) ועל מחלות פיסיות.

מרירות - הפרעה רפואית?

למרות שיש מי שמאמין כי מרירות עלולה לגרום למחלות, עדיין קיים מרחק רב מהטענה כי יש להכיר בה כמחלה מנטלית. זו הייתה הצעתו של מייקל לינדן, ראש המרפאה הפסיכיאטרית באוניברסיטה החופשית ברלין בשנת 2003.

לינדן טען כי מרירות היא למעשה הפרעה רפואית ויש לסווג אותה כהפרעת מרירות פוסט-טראומתית (PTED). להערכתו בין 1%-2% מהאוכלוסיה מרירים ועל-ידי מתן שם רציני למצב, אנשים עם PTED יזכו לקבל את תשומת הלב הטיפולית לה הם ראויים.

לדברי החוקרים, מרירות היא מצב שניתן להימנע ממנו, ובמקרים בהם חווים כישלון חשוב לנסות ולמצוא דרכים אחרות להשיג את המטרה. אם לא ניתן להשיג אותה, חשוב להימנע ממאמצי סרק (קידום בעבודה, ניסיון להציל את הנישואים) ולקחת חלק דווקא במשהו בעל משמעות כמו עבודה חדשה או זוגיות אחרת.