ארגון נפגעי הטרור הערבי ('נטע') ו-61 נפגעי טרור יחידים, הגישו (יום א', 27.7.03) עתירה דחופה לבג"צ, נגד החלטת הממשלה מהיום לשחרר אסירים פלשתינים, בטענה שההחלטה בלתי סבירה בעליל וראויה לביטול.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ברוך בן יוסף, מתבקש בג"צ להוציא צו ביניים המחייב את ראש הממשלה, שר הביטחון והשר לביטחון-פנים, לנמק מדוע החלטתם לשחרר ערבים מבלי לחייב את הרשות הפלשתינית בפירוק תשתיות הטרור בשטחים ולאסוף הנשק הבלתי חוקי, ומבלי לקבוע קריטריונים ברורים וחד משמעיים לשחרור, לא תיחשב בלתי סבירה.
העותרים מבקשים קיום דיון דחוף בבקשה למתן צו ביניים, שיאסור שחרור זמני של האסירים עד לבירור העתירה.
העותרים: "אנו חוששים מהפקרת שלטון החוק"
העותרים טוענים, כי הם חוששים ל"ביטחון המדינה ולשלום תושביה מהפקרת שלטון החוק בכל הקשור להסכמי אוסלו ותוצאותיהם".
בעתירה נטען, כי בעקבות הסכמי אוסלו, מסרה הממשלה נשק לאנשים שהיו ידועים כערבים מסוכנים והיו אחראים לרצח ישראלים רבים, בשל התחייבותם לחדול מעיסוק בטרור. "כצפוי, הערבים המשוחררים לא עמדו בהתחייבויותיהם וחזרו לדרך הטרור, אולם הפעם בעוצמת אש חסרת תקדים", תוך שימוש באמל"ח שקיבלו מממשלת ישראל.
סגנו של ברגותי שוחרר פעמיים וחזר לרצוח שוב
"מבין הערבים הרבים אשר שוחררו במסגרת הסכמי אוסלו וחזרו לחיק הטרור, ראוי לציין את שחרור סגנו של ברגותי, נאסר אבו-חמייד, אשר נשפט ל-7 מאסרי עולם ועוד 50 שנה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בגין מעשי הרצח אשר ביצע בפיקודם של יאסר ערפאת וברגותי. רוצח זה, כבר נשפט על-ידי בית משפט צבאי לפני כעשור, ל-9 מאסרי עולם, ואולם שוחרר פעמיים במסגרת הסכמי אוסלו, על-מנת לרצוח שוב!", נאמר בעתירה.
"על-פי הכרזות המשיבים ואחרים מטעמם", נטען, "לא תהיינה כל מחוות כלפי הרשות הפלשתינית, כולל שחרור ערבים, אם לא יפרקו את תשתיות הטרור הקיימות. למרות הבטחות המשיבים החסרות כל ערך... החליטו לשחרר מאות ערבים מבלי להבטיח את שלומם של אזרחי ישראל".
העותרים טוענים, כאמור, כי ההחלטה לשחרר ערבים מבלי לעמוד על-כך שייאסף נשקם ויפורקו תשתיות הטרור, הינה בלתי סבירה וראויה לביטול.
יש לקבוע קריטריונים ברורים וחד-משמעיים
עוד טוענים העותרים, כי קבלת ההחלטה מבלי לקבוע קריטריונים ברורים וחד-משמעיים, כגון "כל מחבל שהיה מעורב בפעולת טרור לאחר חתימת הסכם אוסלו ו/או מי ששוחרר בעבר בגין פעולות טרור ו/או מי שהיה קשור בפגיעה ממשית בגוף או בנפש לא ישתחרר מהמאסר", הינה בלתי סבירה בעליל.
עוד נטען, כי ההחלטה לשחרר על-בסיס התחייבות של האסירים לחדול מעיסוק בטרור, אינה סבירה ואינה עניינית, מאחר והוכחה בעבר כבלתי יעילה. כמו כן, "כל שחרור סיטונאי של ערבים במסגרת הסכם זה או אחר, רק הזיק לביטחון המדינה ואזרחיה, ונתן תנופה וחיזוק לטרור".
העותרים טוענים, כי לממשלה אין סמכות "לחשוף את אזרחי המדינה לסיכונים ידועים מראש הנובעים משחרור ערבים. דמם של אזרחים אשר נהרגו על-ידי ערבים משוחררים זועק מן האדמה!".
יצויין, כי עתירות קודמות בנושא נדחו על הסף על-ידי בג"צ, בטענה כי מדובר בשאלות מדיניות, שהן מחוץ לתחום ההתערבות של בית המשפט. לסקירה קצרה של עתירות קודמות נגד שחרור אסירים, ראו קישור.
בג"צ 6832/03 ארגון נפגעי הטרור הערבי ו-61 אח' נ' ראש הממשלה ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה