בג"ץ: בקנס מינהלי אין זכות עיון בחומר החקירה - ל"ל

מי שנדרש לשלם קנס מינהלי בגין העסקת עובדים זרים, אינו זכאי לקבל את חומר החקירה ששימש כבסיס להטלת הקנס, כדי שיוכל להחליט האם לשלם את הקנס או להישפט. כך קובע (ג', 2.8.11) בג"ץ, אשר דחה את עתירתן של שתי חברות לחשוף בפניהן את החומר שהביא את משרד התמ"ת לקנוס אותן.

העותרות הן ד.נ כל גדר (שנקנסה ב-325,000 שקל) ודרך עפר (שנקנסה ב-20,000 שקל). העבירות בוצעו בשנת 2003, הודעות הקנס נשלחו בשנת 2008, העתירה הוגשה בשנת 2006 וכאמור פסק הדין ניתן בשנת 2011 בידי השופטת עדנה ארבל.

משרד התמ"ת סירב לאפשר לשתי החברות לעיין בחומר החקירה, באומרו שזכות זו קיימת רק לאחר הגשת כתב אישום. המשרד הציע להן לוותר על תשלום הקנס ולהגיש בקשה להישפט, תוך שהוא מתחייב שאם בעקבות העיון בחומר יבקשו לשלם את הקנס ולא להישפט - הדבר יתאפשר להן. שתי החברות סירבו ועתרו לבג"ץ.

ארבל אומרת כי עבירה שבצידה קנס מינהלי היא עבירה פלילית לכל דבר, וכל שהשתנה הוא אופן הטיפול בה. לפיכך, חל עליה הכלל הקבוע בסדר הדין הפלילי, ולפיו חומר החקירה יימסר לנאשם רק לאחר הגשת כתב אישום. לדבריה, מאחר שבהליך הקנס המינהלי יכול הנקנס לבחור בהעמדתו לדין, ודאי שאין לתת לו יתרון על פני נאשמים פליליים רגילים ולחשוף בפניו את חומר החקירה בטרם הוגש כתב אישום. עוד אומרת ארבל כי בניגוד לרוב העבירות הפליליות, הרי שעבירות מינהליות יודע הנקנס היטב האם ביצע או לא ביצע את העבירה (מבחינה עובדתית ומשפטית כאחד), ולכן אין צורך להעמיד לרשותו את חומר החקירה כדי שיוכל לבחון מה הן הראיות נגדו.

מכאן עוברת ארבל לדון בזכות העיון הפרטית של האזרח בחומר ששימש את הרשות לקבלת החלטה בעניינו. היא מציינת, כי זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזן אותה מול אינטרסים אחרים. במקרה הנדון, יש חשיבות בקיום הליך אכיפה מהיר ויעיל בנושא העסקת עובדים זרים, על-מנת למנוע את ניצולם לרעה בידי מעסיקים. מתן זכות עיון בחומר החקירה, קובעת ארבל, תעמוד בסתירה לאינטרס זה, שהוא גם שהביא מלכתחילה למתן האפשרות להטיל קנסות מינהליים בתחום הנדון.

לבסוף אומרת ארבל כי הצעת הפשרה של משרד התמ"ת, למרות היותה מסורבלת, היא הצעה הוגנת. עוד היא מעירה: "חוות דעתי מבוססת על המידע המצוי בידיו של נקנס לפי חוק העבירות המינהליות בגין עבירות לפי חוק עובדים זרים. באשר לעבירות מינהליות לפי חוקים אחרים, נכון יהיה לבצע בדיקה פרטנית באשר למידע שנמסר לנקנס ודיותו לשם מימוש זכות הטיעון של הנקנס ואפשרותו לבחור כיצד לנהוג, ככל שיתעורר הצורך בכך".