קצינה לבג"צ: אפשרו לי להשתלב במערך הוולקן של הנ.מ.

יערה שטולברג (20), חיילת שסיימה לאחרונה קורס קציני יבשה בבה"ד 1, עתרה היום (ה', 24.7.03) לבג"צ, בדרישה לשלבה כלוחמת וכמפקדת במערכת הנשק 'מחבט' ('וולקן'), במערך הנ.מ. של צה"ל.

ה'מחבט' הוא נגמ"ש וולקן, שהורכב עליו פוד (משגר) המכיל 4 טילי סטינגר, והותקנו בו יחידת שליטה ממוחשבת, מערכת לראיית לילה ואמצעים אופטיים חדישים נוספים. הוא נועד ליירוט כלי-טייס מנמיכי טוס. סוללות ה'מחבט' מוצבות בעיקר בגבול הצפון ולעיתים אף בשטחים. לוחמים בסוללה מספרים, כי בשל אופיו של הכלי ופעילותו, לעיתים נדרשת שהות ממושכת מבלי לצאת ממנו, דבר העשוי ליצור בעיות, מבחינה סניטרית ו'חברתית'.

בעתירה הדחופה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק גולדברג ויהונתן קם, מתבקשים שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אכ"א, מפקד חיל האוויר ומפקד כוחות הנ.מ., לנמק מדוע לא תשולב שטולברג כקצינה במערך המחבט, כשהנימוק היחידי לכך הוא העובדה שהיא אישה ולא גבר, שכן יכולותיה וכישוריה כלל לא נבחנו על-ידי הצבא.

מפקד הנ.מ.: שיבוץ נשים ב'מחבט' אינו ריאלית בשלב זה

יערה שטולברג התגייסה לצה"ל בנובמבר 2001, התנדבה לשרת כלוחמת במערך הנ.מ. ושובצה במערכת המבצעית 'רמית', כשהיא מתחייבת ל-3 חודשי שירות נוספים. לאחר כמה חודשים, ביקשה שטולברג להשתלב בקורס מפקדים של מערכת ה'מחבט', אולם המג"ד שראיין אותה, המליץ עליה לקורס קצינות, אך הוסיף כי שיבוצה במערכת ה'מחבט' "אינו רלוונטי בשלב זה".

שטולברג פנתה ליועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל סוזי יוגב. לפנייתה זו, השיב תא"ל יאיר דורי, מפקד כוחות הנ.מ., כי "בודאי שאין התנגדות עקרונית" לבקשתה, אך יחד עם זאת "בקשתה להשתלב במערכת הנשק 'מחבט' אינה ריאלית בנקודת הזמן הנוכחית".

את חוסר הרלוונטיות נימק תא"ל דורי בכך ש"מאפייני הלחימה, העומסים הפיסיים, התלות הפיזית הנדרשת מצוותי לחימה יחסית קטנים ומרכיבי התפקיד של מערכת ה'מחבט', מעמידים קושי משמעותי לשילוב לוחמות על-פי ניסיוננו".

בעתירה נטען, כי "תגובתו של מפקד כוחות הנ.מ. תמוהה, שכן לא נעשה כל ניסיון לשלב נשים במערכת הנשק 'מחבט', כישוריה הפיזיים והתאמתה של העותרת לא נבחנו, נתונים אשר היוו, לטענתו, את הסיבה העיקרית לשלילת בקשתה. למעשה עולה מתשובתו, כי הנימוק העיקרי הוא מינה".

"בשל אופיו ומהותו של המקצוע" לא ניתן לשלב בו נשים

לתשובתו של תא"ל דורי, נלווה מכתב תשובה של סגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, סא"ל שירלי קרני, לפיו "במסגרת בחינת מקצועות הלחימה בנ.מ. עלה, כי בשל אופיו ומהותו של המקצוע, בשלב זה לא ניתן לשלב נשים כלוחמות במערכת ה'מחבט'.

שטולברג טוענת, כי מכתבה של סא"ל קרני תמוה, שכן הוא מעיד כי "שילובן של נשים במערכת ה'מחבט' נבדק ונמצא כי לא ניתן לשלבן, בשל אופיו ומהותו של המקצוע", ואילו ממכתבו של תא"ל דורי עולה כי הדבר מצריך הכנה מדוקדקת.

בינתיים, השתתפה שטולברג בקורס קציני יבשה מעורב בבה"ד 1, בו משולבים גברים ונשים כאחד, שנסתיים היום. במהלך הקורס, ביקשה שטולברג להיות משובצת במערך ה'מחבט' כקצינה, בתום הקורס, אולם פניותיה לגורמים הבכירים ביותר לא נענו.

רק פנייתה לקצינת פניות הציבור בצה"ל, סא"ל דפנה הראל, נענתה אולם תשובתה היתה דומה לתשובות הקודמות שקיבלה: "מאפייני השירות של לוחם במערך ה'מחבט' מחייבים בין השאר התמודדות פיסית קשה בתנאי סביבה מורכבים למשכי זמן ארוכים, שגרה מבצעית בתנאי קיום בסיסיים, ועומסי משקל ניכרים. בחינת מאפייני השירות במערכת ה"מחבט" הביאה למסקנה כי בשלב זה שילוב לוחמות בתחום ה"מחבט" אינו מתאים, זאת לאור מאפייניו.

"אבהיר, כי אין בתשובה זו משום שלילה מוחלטת של שילוב לוחמות ומפקדות במערך ה'מחבט'. הנושא מחייב בחינה יסודית, בכלל זה התאמת משקלים, סרגלי מאמצים, תנאי סניטציה, שהות לוחמת בודדת בסביבת שירות מבצעית ועוד", השיבה סא"ל הראל.

שטולברג: מיום גיוסי שירתתי בכפיפה אחת עם חיילים

שטולברג טוענת כי היא בעלת יכולות פיסיות להשתלב במערך: "מיום גיוסה שירתה העותרת בכפיפה אחת עם חיילים – בטירונות, בפעילות מבצעית בגדוד הלוחם ובקורס מפקדים. כמו כן, במהלך שירותה הצבאי עברה העותרת 'סדרות שדה' ואף השתתפה בפעילות מבצעית בעזה, כחיילת יחידה בין חיילים, וכלשונה של קצינת פניות הציבור "בהתמודדות פיסית קשה בתנאי סביבה מורכבים למשכי זמן ארוכים, בשגרה מבצעית בתנאי קיום בסיסיים, ועומסי משקל ניכרים" - ובכולם עמדה העותרת בהצלחה וזכתה לשבחים רבים מצד מפקדיה".

בעתירה נטען כי "חלפו ועברו להם הימים בהם נוכחות אישה בצוותא חדא עם גברים, יש בו כדי להשפיע תפקודם של שני המינים. כבר היום משובצות חיילות ביחידות מעורבות של נשים וגברים (במג"ב, בחיל התותחנים, בפלוגת חי"ר קל "קרקל", בקורס טיס, בחובלים, בפלוגת סחלב, ביחידת החילוץ וההצלה ועוד), וגם בזה אין בשילובן של נשים ביחידת ה'מחבט' כל חידוש".

מעבר לכך, "זה מכבר התאים צה"ל ציוד לנשים לוחמות (מדים, נעליים קלות וכו'), ונבנה סרגל מאמצים המותאם לחיילות, ואין לעניין זה ביחידת המחבט כל חידוש".

הצבא מתקשה להפנים וליישם את עקרונות השוויון בין גברים ונשים

עיקר טיעוניה המשפטיים של העתירה, נשענים על טיעונים הדומים במהותם לעתירה שהגישה אליס מילר בזמנה. שטולברג אף טוענת, כי הגם שחוק שירות בטחון מבחין בין נשים לגברים, הרי שהבחנה זו אינה יכולה להיות סיבה להתרת יחס מפלה כלפי נשים והחוק אינו מתיר פסילה טוטאלית של נשים, בשל מינן, למילוי תפקיד כלשהו בצבא. מעבר לכך, ההחלטה מפלה ומנוגדת לחוקי היסוד.

שטולברג מאשימה את הצבא, כי הוא מקפיד להתאים את תגובותיו לפניותיה, לחריגים הקיימים בחוק ובפסיקה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות השוויון, הפתיחות והמאמצים הננקטים לשילובן של נשים בצה"ל. אולם, "סיסמאות אלה אינן אלא מס שפתיים. נוכח הביקורת הקשה שספג צה"ל בפסיקת בתי המשפט, אך בפועל, על אף קבלת הפנים החמה והלבבית שערך צה"ל לעקרונות השוויון, עדיין מתקשה הוא להפנימם וליישמם באופן מלא בין חיילים וחיילות ביחידות צה"ל השונים".

בג"צ 6757/03 יערה שטולברג נ' שר הביטחון ואח'

צילום: המחבט, צה"ל