הרפורמה בשירותי הבריאות לא זזה ונשים מתות מהפרעות אכילה

"כבר 15 שנה הרפורמה בשירותי בריאות הנפש לא זזה ונשים מתות בינתיים מהפרעות אכילה", אמרה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ציפי חוטובלי בדיון היום (ד', 27.7.11) על מחסור במסגרות בהפרעות אכילה, "העולם נהיה מטורף בכל הנוגע לדימויי גוף, מספר החולות והחולים בהפרעות אכילה עולה בהתמדה גם בחברות מסורתיות, ובארץ פועל רק מרכז ייעודי אחד בתל השומר, שמעניק פתרון מלא, וגם שם יש מחסור מתמיד במיטות ורשימת המתנה שכל מי שנמצאת בה מצבה ממשיך להידרדר. החמור ביותר הוא שלנשים ונערות המתגוררות בפריפריה אין כל גישה למרכזים של קופות החולים המטפלים בהפרעות אכילה. הוועדה תפנה למשרדי הבריאות והאוצר בדרישה לתקצב שרותי מרפאות כאלה בכל הארץ ומענה הולם בצפון ובדרום".

ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה בבית החולים שיבא דיווח לוועדה כי כ-10% מהנשים בין גיל 15-25 סובלות מהפרעות אכילה. בישראל מדובר בכ-50,000 נשים, שרובן הגדול אינן מטופלות. עד שנת 98 נשים אלה טופלו במחלקות פסיכיאטריות, ומאז המגמה היא לתת להן טיפול ייעודי להפרעות אכילה. זה טיפול מאד מושקע ויקר ומשרדי הבריאות והאוצר מתקשים לקבל שהתקצוב חייב להיות גבוה יותר מאשפוז פסיכיאטרי רגיל. גם המניעה חשובה ביותר. אנו מטפלים רק בקצה הקשה של התופעה. רוב הנשים הסובלות מסתפקות במעקב דיאטתי וטיפול פסיכו תרפויטי".

מיכל רוזין, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: "מגיעים פקידים ואומרים מה הם עושים. הפקידים ממלאים את תפקידם עם המון רצון טוב, אבל הבעיה בראש - אם אין מדיניות של שר החינוך שמנחה לתת הכשרות לכל כוח האדם במוסדות החינוך שידעו לזהות את הנערות שסובלות מהפרעות אכילה, שידעו איך לפנות לבנות ולמי להפנות אותן לקבל עזרה, אם שר החינוך לא יחשוב שחוץ ממתמטיקה ואנגלית צריך להשקיע גם בזה, אם לא ילמדו ילדים הרגלי התנהגות וכישורי חיים, לא נהיה חברה בריאה".

ח"כ רחל אדטו: "הטיפול בנושא, בו התחלתי לפני שנתיים מדכא בגלל התנהלות הממשלה. שם המשחק הוא כסף. המודעות קיימת, הולכת ונבנית. היום כבר יודעים שאנורקסיה מסכנת חיים, אבל עדיין לא מבינים שאי-אפשר להסתפק באשפוז וצריך גם טיפול שיקומי".