שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יגאל גריל, האריך (יום ד', 23.7.03) עד תום ההליכים המשפטיים, את מעצרם של 5 ראשי התנועה האיסלמית, המואשמים בשורה של עבירות ביטחון, חברות בארגון טרור, הלבנת הון, מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעות לאוייב.
השופט גריל ציין בהחלטתו, כי "מדובר בכמות ניכרת של ראיות, הבאה לידי ביטוי בהקלטות ותמלילים, מסמכים שנתפסו, הודעות שנגבו, וחוות דעת של מומחים. באי כח הצדדים עשו מאמץ ניכר על-מנת להתמודד עם כמות כה רבה של ראיות בכל הנוגע לניתוח העובדות והסקת המסקנות המשפטיות".
המדינה ציינה, כי ראיותיה נקלטו בהאזנת סתר, נתפסו בחיפושים בבתי הנאשמים ובמוסדות שונים אותם הפעילו, הופקו מתוך מחשבים שנתפסו, הודעות רבות של המשיבים ונחקרים נוספים, פלטי שיחות טלפון, וכן מחוות דעת של מומחים ביחס לאישים ולארגונים המוזכרים בכתב האישום.
התשתית הראייתית שהציגה המדינה, העלתה כי העבירות המיוחסות למשיבים מקימות חזקת מסוכנות לביטחון המדינה וביטחון הציבור, מאחר והעבירוצ "נמשכו על-פני תקופה ארוכה, במהלכה עמדו לכאורה המשיבים בקשר עם פעילי חמאס בחו"ל ובשטחים וסייעו לארגון החמאס בקידום מטרותיו בארץ ובשטחים".
"לכן", טענה המדינה, "חומרת העבירות, ריבויין ונסיבות ביצוען מחזק את החשש לבטחון המדינה והציבור ובנוסף קיים חשש לשיבוש מהלכי משפט, השפעה על עדים ופגיעה בראיות אם ישוחררו המשיבים בהתחשב בקשרים שלהם עם אנשי חמאס בשטחים ובחו"ל, ובהתחשב בקשריהם עם פעילי טרור". כמו כן, לא ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופת מעצר.
השופט גריל סקר את כל סעיפי האישום לגבי כל אחד מן המשיבים, וכן את הראיות המבססות כל אחד מן האישומים, וקבע כי הונחה תשתית ראייתית מספקת כדי לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים נגדם.
באשר לאישום נגד אבו סמארה, לפיו ניהל מגעים עם סוכן המודיעין האירני, קבע השופט כי "יש ראיות לכאורה על כך שהמגע בין המשיב מס' 1 לנביל מחזומה, שהוא סוכן חוץ, היה ביודעין, מבלי שניתן הסבר סביר לכך". גם השייח' ראאד סאלח הואשם באישום זהה, של מגע עם סוכן אירני, אולם בבדיקת פוליגרף שעבר, התגלה כדובר אמת, כשהשיב שלא ידע כי מדובר בסוכן אירני. עם זאת, לא קבע השופט מסמרות בנושא.
עוד ציין השופט גריל, כי עיון בשיחות ובפקסים הרבים, מעלה את קיומו של הקשר בין אבו סמארה והמוסד לסיוע הומניטרי לבין קרן אל-אקצא, אינטרפאל, וקואליציית הצדקה, כשאלה, הוכרזו כהתאחדות בלתי מותרת וארגון טרור. "כמו כן, עולה מראיות אלה תשתית לכאורה לעבירה של מגע עם סוכן חוץ בשים לב לקשרים עם עצאם יוסף, מחמוד עמרו, מחמוד חיג'אזי, ואבו טארק".
בהחלטתו, התבסס השופט בין היתר, על חוות דעתו של תא"ל קופרווסר, מאגף המודיעין בצה"ל, ממנה עולה שעיקר תכליתן של קרנות הצדקה של החמאס היתה העברת כספים למוסדות החמאס בשטחים, ומקרנות אלה מתבצעת 'זליגה', גם אם בהיקפים קטנים יחסית, לפעילות טרור, שכן בראש כולן עומדים פעילי חמאס.
השופט גריל ציין, כי שתיקתם של חלק מהנאשמים, כשהושמעו והוצגו בפניהם הראיות, עומדת להם לרועץ, מאחר ואינם יכולים להפריך את חזקת המסוכנות העומדת נגדם, וכבר נפסק כי "חזקת המסוכנות, שלא הופרכה, גוררת אחריה חזקה נוספת, לפיה המסוכנות מצדיקה מעצר בפועל, להבדיל מחלופת מעצר".
"לא הובאה בפניי חלופת מעצר שיהא בה כדי לאיין את מידת המסוכנות, אך מעבר לכך עליי להפנות לפסיקה לפיה במקרים מעין אלה גם אין מקום לחלופת מעצר", כגון בעבירות בעלות אופי ביטחוני ומגע עם סוכן זר - סיכם השופט את החלטתו.
ב"ש 3275/03 מדינת ישראל נ' מחמוד בן מוחמד מחאג'נה ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה