גישה ישירה של חברות ישראליות לעירק לא תתאפשר בשנים הראשונות. יחד עם זאת, פוטנציאל היצוא העקיף לעירק הוא כ-100 מיליוני דולרים לשנה, בשלוש השנים הראשונות. זאת כקבלני משנה ובאמצעות שיתופי פעולה עם חברות אמריקניות, בריטיות, טורקיות, ירדניות, פולניות, צ'כיות ואוסטרליות. כך מעריך שרגא ברוש (יום ד', 23.7.03), יו"ר המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בין-לאומי, בעקבות ההרשאה של שר האוצר לקיים מסחר עם עירק.
ברוש גילה, כי מכון היצוא יקיים ב-20 באוגוסט כנס מיוחד בנושא אפשרויות הסחר עם עירק, אותו מארגן יצחק רוזן, מנהל ענף יצוא שירותים מקצועיים ופרויקטים בינלאומיים במכון היצוא. הבטיחו את השתתפותן בכנס, חברות מירדן, מטורקיה, מארה"ב, מצ'כיה וכן מספר אנשי עסקים עירקיים, המתגוררים כיום במדינות אירופה השונות ועתה מחדשים את פעילותם העסקית בעירק.
כן יערכו פגישות אישיות עסקיות בין החברות הישראליות והזרות, במטרה לקדם את שיתופי הפעולה העתידיים בערוצים השונים.
ברוש מציין, כי בשנים הראשונות יתקיים, כאמור, סחר מקיף עם עירק, וחברות ישראליות יוכלו לסייע לשיקום עירק כקבלני משנה בפרויקטים תשתיתיים כמו תשתיות מים וביוב, מבנים ניידים טרומיים, פרויקטים לאספקת חשמל וגז, תשומות חקלאיות וכן אספקת מזון.
יו"ר מכון היצוא סבור, כי כספי הסיוע של סוכנות סיוע החוץ של ארה"ב (USAID) ושל סוכנויות האו"ם השונות יהוו מקור חשוב למימון פעולות השיקום בעירק ולכן מייעץ לחברות הישראליות להיות בקשר עם חברות זרות העשויות להנות מכספים אלו.
ברוש סבור, כי כספי הסיוע של סוכנות הסיוע האוסטרלית, יתועלו דרך חברות אוסטרליות, אשר יהיו מעורבות בשיקום החקלאות בעירק. ולכן רצוי לחברות ישראליות לבדוק שיתופי פעולה עם חברות אוסטרליות בתחום זה.
ברוש סבור, כי ערוץ מימון נוסף יהיה מימון המיועד לפרויקטים של הבנק העולמי. להערכתו יש לצפות שבמהלך בשנה הקרובה יתחילו להופיע פרויקטים שונים לשיקום עירק במימון הבנק העולמי.
ברוש גילה, כי מכון היצוא קיבל לאחרונה פניות של חברות פולניות, צ'כיות ואוסטרליות - שהשתתפו באופוזיציה האמריקנית, המעונינות בשיתופי פעולה עם חברות ישראליות. החברות הללו היו פעילות בעירק לפני המלחמה ומוכנות לשתף כיום פעולה עם חברות ישראליות למטרה זו.
ברוש מעריך, כי מעבר לכך פוטנציאל היצוא של חברות ישראליות לצבא האמריקני השוהה בעירק, (כ-300 אלף חיילים), מוערך בכ-50 מיליוני דולרים לשנה, בעיקר אספקת ציוד לוגיסטי, מזון, ציוד למטבחים ועוד. זאת כמובן בתנאי שתהיה לכך הסכמה פוליטית אמריקנית. הביצוע יכול להיעשות דרך חברות אמריקניות, המספקות כיום שירותים לוגיסטיים אלו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה