שמו של עסק והסמליל (הלוגו) שלו, המוטבעים בחלון הראווה, אינם מהווים שילוט. עיריית תל אביב אינה רשאית לגבות אגרה בגינם. כך קבעה (14.7.11) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שיצר.
העירייה הגישה ארבעה כתבי אישום נגד רשת התכשיטים ג.ר.א.ס, בטענה שהשם והסמליל הוצבו בניגוד לחוק, וזאת בנוסף לשלטים שהוצבו כחוק ושולמה אגרה בגינם. שופטת השלום נאווה ברוורמן זיכתה את ג.ר.א.ס, ושיצר דחתה את ערעורה של העירייה.
לדברי שיצר, יש לבחון - כפי שעשתה ברוורמן - את תכליתו של חוק העזר בנושא השילוט: "חוק העזר מהווה אמצעי בקרה על אופן התקנתם הפיזית של השלטים, חזות מסודרת של עסקים ומניעת שילוט פוגע, או כזה שיש בו משום סיכון או פוטנציאל פגיעה בציבור. התכלית של התקנות אינה בשום פנים גביית כספים מהציבור למימון פעילות העירייה, או תשלום עבור שירותים שמספקת העירייה".
שמו של העסק והסמליל שלו אינם באים במקום השילוט, אלא מהווים חלק מעיצוב חלון הראווה - הוסיפה שיצר. "לא מצאתי מה פסול בכך שעסק יקשט את חלון הראווה שלו במוטיבים שמאפיינים את הלוגו של העסק, בעוד ש'שלט' מטרתו החקיקתית איננה לצרכי קישוט, אלא לצרכי פרסום מידע ברשות הרבים. גביית אגרה בגין כל אלמנט קישוטי עיצובי אינה סבירה, אינה מידתית ואינה מגשימה את מטרת החוק.
"... איסור שימוש בלוגו, פרט לשלט האחד והיחיד שתלוי בחזית המבנה בו מתנהל העסק בגינו הוא משלם אגרה ודרישה לאישור נוסף ומפורש מראש העיר לכל עיטור וקישוט חלון ראווה בלוגו, כלל אינה נכללת בחוק השלטים, ואינה ממטרותיו.
"... פרשנות המערערת ודרישתה עשויה להביא לתוצאה אבסורדית של איסור שימוש בלוגו עסק פרט לשלט הבודד המותר והמאושר, שהרי שימוש בלוגו העסק בתוך החנות, בסמוך לכניסה או מול הפתחים, אף הוא חשוף לכל עין של עוברי אורח מחוץ לחנות".
שיצר מוסיפה, כי דרישתה של העירייה מהווה פגיעה בזכות הקניין של ג.ר.א.ס לעצב את חנויותיה כרצונה, ודרישה לרישיון בטרם תעשה שימוש קישוטי בסמליל שלה היא גם פגיעה בחופש הביטוי של הרשת. שיצר מוסיפה: "עיצוב העסק קישוטו, וייחודו ע"י הלוגו שלו משרתים את האינטרס הציבורי, בעוד שאיסור השימוש בלוגו מתוך פרשנות צרה ודווקנית מהווה פגיעה הן במשיבה והן בציבור. פגיעה כזו בחופש העיסוק וחופש התחרות חורגת ממתחם הסבירות והמידתיות והיא פסולה בהיותה בלתי-חוקתית".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה