אלי רייפמן הורשע במירמה ובזיוף

אלי רייפמן, ממייסדי חברת אמבלייז ומי שהיה בעל השליטה בה, הורשע (א', 17.7.11) בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, בזיוף מסמך בנסיבות מחמירות ובשימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות.

פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, מתייחס להלוואה בסך 3 מיליון דולר שקיבל רייפמן מחברת וינטון קפיטל בשנת 2009. כבטוחה להלוואה, נדרש רייפמן לשעבד 9 מיליון מניות של אמבלייז שלטענתו היו בבעלותו.

רייפמן טען, כי המניות מוחזקות בידי נאמן שאת זהותו אינו יכול לגלות לווינטון, מחשש שיריביו במאבקי השליטה באמבלייז ינצלו מידע זה לרעתו. לדברי רייפמן, שמו של הנאמן היה ידוע רק לו ולעורך דינו, דורון אפיק. רייפמן זייף מסמך שנחתם כביכול בידי אנדרו דאימונד מחברת הברוקרים האנגלית JMFINN, ולפיו בחשבונו של רייפמן בחברה מוחזקות 9 מיליון מניות אמבלייז.

רייפמן העביר מסמך זה לאפיק, שהיה הנאמן בהסכם ההלוואה מווינטון, לאחר שהשחיר את שמה של JMFINN. על-פי הוראתו של רייפמן, העביר אפיק את המסמך לווינטון כחלק מהסכם ההלוואה, ורייפמן אכן קיבל 3 מיליון דולר - אותם לא השיב עד היום.

הבטיח עדים, הביא רק את אמו

עוד הורשע רייפמן בכך שבפברואר 2009 חתם על הסכם למכירת 10 מיליון מניות של אמבלייז לקרן Doublu U Trading וסטיבן שוורץ, תמורת 3.3 מיליון דולר. אחד מתנאי ההסכם היה אישורו של הנאמן לפיו בידי רייפמן מניות אלו. ימים אחדים לאחר מכן קיבלה מזכירתו של רייפמן דוא"ל מחברת JMFINN ובו אישור על פתיחת חשבון על שמו. רייפמן זייף את הדוא"ל, כך שנאמר בו שבאותו חשבון מוחזקות מניות אמבלייז, והשתמש בו כאישור לצורך מימוש הסכם המכירה. בעקבות זאת, קיבל רייפמן את אותם 3.3 מיליון דולר.

רוזן מציין, כי אין מחלוקת שרייפמן קיבל את 6.3 מיליוני הדולרים בשתי העסקות וכי לא נתן כל תמורה עבורם. המחלוקת התמקדה בשני מישורים. האחד: המדינה טענה שלרייפמן אין מניות של אמבלייז ב-JMFINN, בעוד הוא טען לאחזקה של 22 מיליון מניות אצל אותו ברוקר. השני: המדינה טענה שרייפמן או מישהו מטעמו זייפו את שני המסמכים, בעוד הוא טען שהם מקוריים.

רוזן אימץ את עמדת המדינה במלואה, תוך שהוא מדגיש מצד אחד את מהימנות עדיה ואת אמינות המסמכים שהגישה התביעה, ומצד שני - דוחה מכל וכל את גירסתו של רייפמן. רוזן מציין מספר פעמים, כי רייפמן הצהיר שיביא שורה של עדים שיוכיחו את גירסתו, בעוד שבפועל העידו רק הוא ואמו. על-פי הפסיקה, במצב כזה אי הבאת העדים פועלת לרעתו של הנאשם.

בין היתר אומר רוזן, כי רייפמן נמנע מלהביא ראיה כלשהי לטענתו בדבר המניות שהוא מחזיק ב-JMFINN. הוא דוחה לחלוטין את טענתו של רייפמן, לפיה ביצע את ההפקדה בלא תיעוד, מחשש שתיעוד כזה יגיע לידי יריביו באמבלייז או לידי חוקרי פרטיים מטעמם. העדר ראיה כזו, קבע רוזן, פועל נגד רייפמן. עוד נדחתה טענתו של רייפמן, לפיה JMFINN מסתירה את מניותיו משום שהיא עצמה ביצעה עבירות פליליות בלא שדיווחה על כך כנדרש בחוק האנגלי.

גם שלי נרקיס ואיתן אלדר בסיפור

עוד אומר רוזן, כי איתן אלדר - מבעלי גיבור ספורט ואיש הקבוצה היריבה לרייפמן - ידע על קיומן של נאמנויות עיוורות המחזיקות במניות אמבלייז עבור רייפמן. האחרון העיד על כך בעצמו, אך הדבר שומט את הקרקע מתחת לטענתו כאילו היה צריך להסתיר את המניות מידי יריביו.

רייפמן סיפר, כי נטל הלוואה של 19 מיליון דולר מ"מלך השוק האפור", שלי נרקיס, לצורך רכישת מניות אמבלייז במסגרת מאבק השליטה. עוד טען רייפמן, כי משלא עמד בהחזר ההלוואה, העניק לנרקיס את הזכות ליטול לעצמו 17 מיליון מניות אמבלייז. אלא שכאשר ביקש נרקיס לממש זכות זו, אומר רוזן, הסתבר שאין בידי רייפמן מניות אלו.

יצויין, כי במקביל מנהל רייפמן מאבק קשה ביותר נגד כונס נכסיו, עו"ד איתן ארז, הדורש ממנו להעמיד לרשות קופת הכינוס את מניותיו באמבלייז. רייפמן, הטוען גם באותו הליך שהן מוחזקות בשרשור ארוך של נאמנים, כבר נאסר למספר שבועות בגין בזיון בית המשפט בשל הימנעותו מהעברת המניות.