בנק ישראל יפצה בכירה לשעבר ב-35,000 שקל

בנק ישראל פעל כדין בהעבירו את מלכה חדד מתפקידה כמנהלת היחידה לניהול כוח אדם ולא הוכח שהיו מניעים זרים בהחלטה זו, שהתקבלה בשנת 2005. יחד עם זאת, לנוכח פגמים שנפלו בהתנהלות מול חדד - המשמשת כיום כעוזרת לממונה על ההיערכות לשעת חירום - ישלם לה הבנק 35,000 שקל. כך קבעה (7.7.11) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים, יפה שטיין.

חדד עובדת בבנק ישראל מאז 1974, הייתה עובדת מצטיינת ובשנת 2002 מונתה למנהלת היחידה לניהול כוח אדם. היה זה בעת כהונתו של דוד קליין כנגיד הבנק, אשר יזם רפורמה בתנאי ההעסקה שנתקלה בהתנגדות הוועד. לטענת חדד, היא נתפסה בעיני הוועד כעושת דברה של ההנהלה, וזו הייתה הסיבה שהביאה בסופו של דבר להעברתה מתפקידה.

במאי 2005 נכנס סטנלי פישר לתפקידו כנגיד, ומינה את יעקב דנון למנכ"ל הבנק ואת אבי אידלסון למנהל מחלקת משאבי אנוש. לדברי הבנק, החלו שינויים מערכתיים שנבעו מרצונו של פישר להנחיל שיטות ניהול עדכניות, ובמרכזם פרישתם של 150 עובדים קבועים.

ביולי 2005 טענה חדד בפני דנון, כי הוא ואידלסון נוהגים בניגוד לנהלים ולמדיניות המקובלת. משלא זכתה למענה, שלחה מכתב נוסף לדנון עם העתק לפישר. כעבור יומיים זומנה לאידלסון, אשר הביע בפניה חוסר שביעות רצון מתפקודה, למרות שנכנס לתפקידו-שלו רק שבועיים לפני כן. בעקבות אותה פגישה קיצץ דנון בסמכויותיה, וכעבור חודש הוחלט להעבירה מתפקידה. חדד נפגשה עם פישר, אשר דחה את טענותיה.

חדד טענה, כי אידלסון ביקש להדיח אותה כדי לרצות את הוועד, ולכן תבעה להחזירה לתפקידה המקורי ולפצות אותה ב-60,000 שקל. בנק ישראל טען, כי ההחלטה נבעה ממניעים ענייניים בלבד, שכן חדד לא התאימה לשינויים הנדרשים במערך משאבי האנוש. לדברי הבנק, מדובר בפרורגטיבה מובהקת שלו כמעביד, המחויב לפעול להתייעלות ולשיפור העבודה.

שטיין קבעה, כי חדד לא הוכיחה את טענותיה, וכי בכל מקרה - הערכת כישוריו של עובד מסורה כולה למעביד. ייתכן מצב בו עובד ייחשב כמסור ושקדן, אך יתברר שאינו מתאים לשיטות עבודה חדשות יותר - קובעת שטיין. עוד ציינה שטיין, כי התנגדותו של הוועד לפיטוריה של חדד - התנגדות שאכן מנעה זאת - מחלישה את טענותיה.

עם זאת, בפיה של שטיין גם ביקורת על הבנק: "מדובר בעובדת ותיקה, שהייתה מוערכת במשך שנים רבות, הן על-ידי הצוות הניהולי והן על-ידי עמיתיה לעבודה, ואשר בגין עבודתה זו זכתה אף לתעודות הצטיינות ברבות השנים. כמו-כן אין מדובר בעובדת זוטרה, או במי שכבר היו נגדה תלונות בעבר - אלא בעובדת המועסקת במשרה בכירה ואשר תיקה האישי היה נקי מתלונות. על-רקע זה, המהירות בה פעלו בכירי הבנק בעניינה מעוררת תמיהות".

את עיקר הביקורת מכוונת שטיין כלפי המהירות בה קיים אידלסון את השיחה עם חדד, שבועיים בלבד לאחר שנכנס לתפקידו, ולדבריה קיים ספק עד כמה באמת הספיק להתרשם מתפקודה. "יש לייחס למידורה ונטרולה מעבודה במהירות ובאופן שהדבר נעשה, כהתנהלות אשר פגעה ברגשותיה כאדם, ובזכותה כעובדת למיצוי כישוריה, ויכולתיה וקבלת הערכה בגין עבודה זו. התנהלות מעין זו, אינה התנהלות ראויה למעביד, בוודאי שלא לגוף ציבורי ובכיר כדוגמת הנתבע", נקבע.