שקט, שנאה הגוברת על התבונה ולא "שקט, תיירים"

שנאת ראש הממשלה נתניהו על-ידי נחום ברנע אינה מאפשרת לו לנתח דברים לעומקם וכל שרואות עיניו היא תמונה חד-ממדית שבה מטבע הדברים אין לא רוחב וגם לא עומק.

נחום ברנע שכח כנראה עם מי אנו מתמודדים, יום-יום ושעה שעה, על זכות קיומנו, ולכן אזכיר לו בשנית כי אנו מוקפים במדינות עוינות ששפת הכבוד היא אחת השפות היותר מדוברת בהן.

ידידתנו טורקיה, להבדיל מראש ממשלתה, רג'פ טאיפ ארדואן, הייתה שוכחת כבר מזמן את עניין המרמרה. אך לא ארדואן. הוא דורש התנצלות על פעולה חוקית, לפי כל קריטריון, שביצעו לוחמי השייטת, באחריות ובסמכות ראש הממשלה נתניהו. בעולם של כבוד - התנצלות על מעשה חוקי היא דרישה שעליה יקומו ויפלו יחסינו עם העם הטורקי. ובכן, בעולם כזה יש לשמור על כבודך, בעיניך ובעיני אחרים.

שטח מדינתנו הטריטוריאלי הוא אחד מנכסי צאן ברזל של עמנו. בל יקל בעינך, נחום ברנע, אם הייתי מבקש להיכנס לביתך הפרטי, לא לגעת בדבר, ורק לצעוק בזכות נתניהו. כמה כוח היית מפעיל כדי למנוע זאת ממני? אני בטוח שהרבה מאוד. בדיוק כך הוא שטח מדינתנו. הוא נשמת אפנו ובחזקת קודש הקודשים של העם. האם עלינו לאפשר לרמוס גבולות אלה כלאחר יד? ודאי שלא.

ככל שהפרסום של שמירה על ריבונתנו יהיה בממדים גדולים יותר, כך יבינו שכנינו - ארדואן ויתר מדינות העולם - כי יש קווים אדומים אותם לא נרשה לאחרים לחצות במלחמתם נגדנו.

אין מדובר בתיירים תמימים שמגיעים ארצה. מדובר במסיגי גבול, שונאי ישראל שכל מטרתם החלשתנו. פה נכון המשפט "עשית ולא פרסמת - לא עשית". כל פרסום שכזה מחזק את ידינו פנימה והחוצה מול כולי עלמא.

לכן, נחום ברנע, מדינת ישראל אינה "מדינת הגמדים". מתגוררים בה הרבה מאוד "ענקים" ובראשם צה"ל ומיטב הנוער, ולידם גם כמות קטנה של "גמדים" ואתה ביניהם. אותך הייתי מכתיר, בהיותך ראש וראשון לגמדים, מלכם.