חברת מטריקס תוכל להתמודד במכרז המחשוב שפרסם משרד האוצר לאספקת שירותים אלו לכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה. כך קבע (3.7.11) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יורם נועם, בקבלו את עתירת מטריקס נגד פסילת הצעתה.
מדובר במכרז שהיקפו הכולל מאות מיליוני שקלים בשנה, אם כי העתירה נגעה רק לחלק ממנו - "אשכול 4", העוסק בשירותי תמיכה ותפעול. ועדת המכרזים של החשב הכללי החליטה לפסול את הצעתה של מטריקס (המעניקה כיום שירותי מחשוב למדינה והתמודדה בחמישה מבין ששת אשכולות המכרז), בנימוק שהיא תכסיסנית.
החלטה זו התקבלה על סמך המלצתו של סגן החשכ"ל, טל הרמתי, לפסול את כל ההצעות המעניקות הנחות של יותר מ-50% מהתעריף הבסיסי. הצעתה של מטריקס הייתה להנחה של 52%, ולדעת הרמתי הצעות כאלו טומנות בחובן הפסד למציע ועלולות להביא לכל שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. ההחלטה התקבלה למרות שמטריקס הסבירה כיצד הגיעה להנחה זו (בעיקר בשימוש בעובדים שהוכשרו בידי חברת ג'ון ברייס שבשליטתה) ולמרות שיועץ המשרד, רו"ח יעקב ביטראן, קבע שכל ההצעות סבירות.
נועם פסק, כי הרמתי קבע את רף 50% בלא נימוק ובצורה גנרית לכל ההצעות במכרז: "לא ניתן לדחות הצעה במכרז הנדון בהתבסס על רף גנרי אחיד לכל המציעים, שכן יכולתו של כל מציע לספק את השירות במחיר המוצע על-ידו תלויה במאפייניו הספציפיים. קביעת אחוז הנחה שמעליו תידחנה כל ההצעות, מבלי לבחון אם למציע הספציפי יש יתרונות עסקיים, תפעוליים ותמחוריים, אשר מאפשרים לו להציע את המחיר הנמוך, ומבלי לבדוק אם ההצעה הקונקרטית יכולה לשקף רווח ומתן שירות איכותי, מהווה למעשה פסילת הצעה בשל תנאי-סף נסתר, המוּחל בדיעבד".
נועם מוסיף: "ועדת מכרזים הפוסלת הצעה במכרז בשל היותה בלתי סבירה, נדרשת להסתמך על תשתית נתונים קונקרטיים המבססים את מסקנתה. הוועדה, שפסלה את ההצעה מחמת אי-סבירותה למתן שירות סביר, לא הרימה את הנטל בעניין זה. נקודת המוצא לדיון בשאלת סבירות ההצעה, היא העובדה שהצעת העותרת אינה הצעה הפסדית".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה