זחאלקה: "הצומת נקרא קסטינה, על אפכם וחמתכם"

צומת קסטינה, מהמסוכנים שבצמתי ישראל, יואר בקרוב וירומזר. החברה הלאומית לדרכים והמועצה האזורית באר טוביה יסללו שם מדרכות להולכי רגל ויציבו רמזורים ועמודי תאורה. בנוסף, ייסלל כביש חדש שיחבר בין כביש מס' 3 לכביש מס' 40. הכניסה למתחם תחנות האוטובוס תותר לתחבורה הציבורית בלבד. העבודות במקום צפויות להתחיל בתוך חודשיים ועלותן נאמדת בעשרה מיליון שקלים.

ארבעה מבחנים

את הדיון סיכם השר זאב בנימין בגין, העומד בראש ועדת השרים. הוא אמר כי ועדת השמות הממשלתית, בראשות הפרופסור הוותיק לגיאוגרפיה, פרופסור משה בראוור, ישבה זמן רב על מדוכת האחדת התעתיק בעברית, בערבית ובאנגלית. לדבריו, ועדת השרים טרם החלה בעבודתה, והוא מצפה כי זו תסתיים בתוך חודשים ספורים, לאחר שתי פגישות וכי מסקנותיה יימסרו בכנס הבא של הכנסת.

בני בגין פרס את ארבעת המבחנים שלפיהם יחליט האם לאמץ או לדחות את הצעות ועדת השמות הממשלתית:

מבחן מדעי

- השם צריך להיות מדויק - בדיוק לשוני ובדיוק הגיאוגרפי;
*

מבחן שימושיות

- השם בתעתיק צריך לשרת את מטרת היעילות בהתמצאות במרחב שהיא מטרתו היסודית;
*

מבחן ציבורי-חברתי

- התחשבות ברגישויות שונות בקרב ציבורים ועמים שונים ("זו מדינת הלאום של העם היהודי, יש בה מקום נכבד בשווי זכויות עם בני לאומים אחרים, אבל בניגוד להמלצתו של חבר הכנסת אחמד טיבי, שאיננו מסתפק בהגדרתה של ישראל כמדינת כל אזרחיה, לטענתו ההגדרה הזאת נוגעת רק לזכויות הפרט, והוא מבקש לשנות את הגדרתה ולכן גם את אופייה למדינת כל לאומיה, אז זה לא המצב ולא יהיה המצב");
*

מבחן הסבירות והטעם הטוב

- עם כל הכללים המדעיים והדרישה לאחידות, לא נגיע לתוצאה שהיא עלולה להיות מגוחכת. ("כמובן שהשאלה אם תוצאה מגוחכת היא בעיני הצופה או באוזני המאזין וכלל שנרצה להביא כפי שדרוש לתעתיק אחיד ולמעבר אחיד בין השמות בשפות השונות. אני חושב שנצטרך מלכתחילה לקבוע שתהיה דרושה פה ושם במקומות אחדים, גם מידה של גמישות למרות הכללים כפי שהוצעו ואולי נוספים עוד יוצעו").

ועדת הכלכלה של הכנסת תדון בקרוב במחאות שהגישו חברי כנסת ערביים בנושא.

להפוך את עכו לעכא

מתברר כי המסוכנות שבו אינה העניין שטורד את חברי הכנסת, אלא דווקא שמו של הצומת, שברשומות נקרא "צומת מלאכי". חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה (בל"ד) סבר בטעות כי השם הוא "צומת כפר אחים" על-שם המושב הסמוך, בו מתגורר שר התחבורה ישראל כ"ץ. "קסטינה היא ישוב פלשתיני שנמחק ב-48', ועל אדמותיו קם כפר אחים וישובים אחרים", אמר זחאלקה במהלך הצעה לסדר שהגיש (יום ד', 6.7.11). "הצומת נקרא 'צומת קסטינה' על אפם וחמתם של כולם; כולם אומרים 'צומת קסטינה'. איש אינו יודע מה זה 'צומת כפר אחים'. כלומר, כל הניסיונות למחוק את השם עלו בתוהו, וטוב שכך".

זחאלקה אמר את הדברים במחאה על כך שוועדת שרים, בה חבר שר התחבורה, אמורה לאמץ ברובן את מסקנות ועדת השמות הממשלתית להשתמש בתעתיק העברי של שמות היישובים בשלטי הדרכים.

הוא דרש שלא לשנות את התעתיק הערבי ולכתוב בערבית א-ליד ולא לוד, עכא ולא עכו, טַבַּרִייה ולא טבריה, יפא ולא יפו, ספד ולא צפת וכן הלאה. "אני חושב שזה אל"ף-בי"ת, תרתי משמע", אמר זחאלקה. "זה זלזול בתושבים הערביים, אם לא יינתן למקום השם הערבי שלו".

מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל) הצטרף לדבריו, ואמר: "מדינת ישראל עד עכשיו מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אני חושב שזה שיעור ושזה מסר לכפות את היהדות של המדינה על הדמוקרטיה שלה".

ערבי לא ימצא את הדרך

ח"כ אריה אלדד [צילום: פלאש 90] (פלאש 90)

ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) מנה מנגד רשימה של ערים בעולם ששינו את שמותיהן בעקבות חילופי שלטון וריבונות אחרת, כגון: לְבוֹב שהפכה ללֵבִיב, מסטלינגרד/צריצין לוולגוגרד, מקניגסברג לקלינינגרד, משטרסבורג לסטרסבורג, ומקונסטנטינופול/קושטא לאיסטנבול.

"הערבים לא שולטים בירושלים. לכן, ירושלים היא ירושלים ולא אל-קודס", אמר אלדד והוסיף בציניות: "אם יהיה ערבי אחד שלא יצליח למצוא את הדרך לירושלים כי על השלט לא יהיה כתוב אל-קודס, שלא יגיע. באמת לא בעיה שלי".

אלדד פנה לח"כים הערבים ואמר: "חברים לא תצליחו לשכתב את ההיסטוריה, ולא תצליחו לזכות במה שאתם קוראים: תביעת השיבה או החייאה של הנרטיב הערבי של ארץ ישראל דרך שלטי החוצות של מדינת ישראל. הניסיון לתבוע תביעת שיבה דרך השמות ברור, שקוף וגלוי. זו מדינתו של העם היהודי. יש פה מיעוט ערבי - כל הכבוד, אבל לא בשמות".

חדשות שמכבדות את הזמן שלך

שולחים לך את מה שקרה באמת. קצר ולעניין. נקודה.

חדשות הבוקר ב-3 דקות

רק הדברים שבאמת קורים

אפשר לבטל בכל רגע