8% מהילדים המועסקים בצמתים - בני פחות מ-10

כ-8% מן הילדים העובדים ברחוב הם בני פחות מ-10 שנים, 16% מבני 10 עד 12 וכ-40% מבני 13 ו-14. 65% מן הילדים עובדים מעל שבע שעות בכל יום, ו-36% מהם דיווחו על פגיעה פיזית - כך עולה ממחקר שנערך בשנת 2005 ברשות הפלשתינית ונתוניו הוצגו בדיון בנושא בוועדה לזכויות הילד.

עוד עולה מהמחקר כי הרוב מוחלט של הילדים הם בנים, בעוד בנות ממעטות לשהות ברחובות. כמחצית מן הילדים אינם לומדים בבית ספר וכ-30% מן הילדים באים מבתים של 10 נפשות ויותר, 36% מבתים שבהם שבע עד תשע נפשות ו-34% נוספים מבתים שבהם עד שש נפשות. מרבית הילדים גרים בבתים בני שנים עד שלושה חדרים. מרבית בני המשפחה של "ילדי הרחוב" הם חסרי השכלה וחסרי מקצוע שאיבדו את עבודתם בישראל כתוצאה מן המצב הביטחוני.

כ-75% מ-"ילדי הרחוב" עובדים, חלקם הגדול (כ-57%) כרוכלים, ואחרים בעבודות: מלקטי מתכות, שליחים, עובדים בשווקים, קבצנים, מנקי מכוניות ועוד. כמחצית מן הילדים מעבירים את כל הכנסותיהם למשפחתם, אחרים מעבירים למשפחתם חלק מן ההכנסות או שומרים את ההכנסה לעצמם. כמחצית מבין הילדים העובדים מסרו כי יצאו לעבודה ביוזמתם, 36% מסרו כי בני משפחתם השפיעו עליהם לצאת לעבוד. המצב הכלכלי הוא הגורם המכריע ביציאה לעבודה של כ-75% מן הילדים העובדים, כ-11% מסרו כי הגורם ליציאה לעבודה היה כשלון בלימודים.

התופעה גלויה לעיני כל

ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון, עולה כי למרות ההיכרות של כלל הגורמים בישראל עם התופעה ולמרות דיונים קודמים שנערכו בנושא זה, בפועל נמנעים הגורמים המוסמכים מלעסוק בנושא בשל הבעיות הכרוכות בטיפול בקטינים תושבי הרשות הפלשתינית המצויים מתחת לגיל האחריות הפלילית.

"אין מדובר בתופעה מחתרתית אלא במשהו שגלוי לעין כל ולכן אין כל מניעה שרשוות הרווחה והאכיפה ידאגו להפסיקה לחלוטין. אין להסס להעמיד לדין את מעסיקי הילדים וגם את הוריהם", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב.