דוח ה-OECD: מערכת הבריאות בישראל בפיגור חמור

מערכת בריאות בקריסה. שיעור מיטות לאשפוז נמוך, שיעור אחיות לאלף נפש נמוך מאוד והוצאה לאומית על בריאות קטנה. אלו הנתונים הבלתי-מחמיאים העולים (יום ה', 30.6.11) מהשוואת ישראל לממוצע מדינות ה-OECD, על-פי קובץ הנתונים השנתי של הארגון, הסוקר את מערכות הבריאות במדינות השונות החברות בו.

על-פי המסמך, שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון, כאשר מתחת לישראל מצויות רק שתי מדינות. השיעור עומד בישראל על כשתי מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.6 במדינות החברות ב-OECD. כתוצאה מכך, ניצולת המיטות בישראל גבוהה ביותר, דבר המשתקף מנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית (ארבעה ימים בישראל כאשר הממוצע בארגון הוא 6.3) ושיעורי תפוסה גבוהים יחסית (96.3 אחוזי תפוסה בישראל - הגבוהה ביותר בארגון, לעומת 75.9 אחוז בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון). עם זאת, ארגון ה-OECD מציין לחיוב את שיעור הרופאים לאלף נפש בישראל - 3.4 לעומת 3.1 בממוצע ה-OECD. גם נקודת האור הזו להתעמעם, שכן לפי תחזיות משרד הבריאות, שיעור הרופאים צפוי לרדת בשנים הבאות אל מתחת לממוצע ה-OECD, בניגוד למגמת עלייה בשיעור הרופאים הקיימת בקרב מדינות החברות בארגון.

כאמור, גם שיעור אחיות לאלף נפש בישראל הינו נמוך מאוד בהשוואה למדינות החברות ב-OECD, והוא עמד בשנת 2009 על 4.5 בהשוואה לממוצע של 9.1 בקרב מדינות הארגון. למעשה, המדינה היחידה בה שיעור האחריות נמוך יותר מישראל היא מקסיקו.

ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), נמוכה גם היא ביחס למדינות ה-OECD ועומדת על 7.9 אחוזים, לעומת ממוצע של 9.6 אחוזים. ההוצאה לנפש בישראל היא כשני שליש מההוצאה הממוצעת לנפש בקרב המדינות החברות בארגון, ומסתכמת ב-2,165 דולר לעומת 3,249 דולר, בהתאמה. בכל הקשור להוצאה הלאומית לנפש על בריאות, במונחים של כוח קנייה, נמצאת ישראל במיקום נמוך בהשוואה למרבית המדינות בארגון, כשמתחתיה נמצאות מדינות כגון סלובקיה, הונגריה, מקסיקו וטורקיה. אחוז ההוצאה במימון ציבורי מתוך כלל ההוצאה על בריאות הוא מהנמוכים ביותר בהשוואה למדינות החברות בארגון. בשנת 2009 הוצאה זו עמדה בישראל על 58.5 אחוזים בלבד, לעומת 71.7 אחוזים בממוצע המדינות החברות.

מבחינה בריאותית, מצב המערכת עדיין לא משתקף בקרב הציבור: תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע ב-OECD, כאשר תוחלת החיים הממוצעת של גבר ישראלי גבוהה בלמעלה מ-3 שנים בהשוואה לממוצע בקרב הגברים במדינות הארגון.

גם שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מהממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל בשנת 2009 על 3.8 פטירות לאלף לידות חי לעומת 4.4 בממוצע בקרב מדינות ה-OECD. שיעור התמותה בישראל נמוך יותר מאשר בארה"ב ובבריטניה למשל, אך גבוה בהשוואה לספרד, יוון ומדינות סקנדינביה. יש להדגיש כי בנושא זה קיימים הבדלים בין קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל, כמו האוכלוסיה הערבית או הבדואית, שם השיעורים גבוהים בהרבה מהממוצע הכללים במדינה.

שיעורי ההשמנה בקרב נשים וגברים בישראל נמוכים גם הם מהממוצע במדינות ה OECD, אך הם נמצאים במגמת עליה. 43.5 אחוזים מתושבי ישראל נחשבים לשמנים מבחינה רפואית, בעוד הממוצע בקרב ה-OECD עומד על 52.2 אחוזים מהתושבים.

סגן שר הבריאות , יעקב ליצמן, בירך על הדוח והדגיש את הישגי משרד הבריאות ומערכת הבריאות בישראל אשר משקפים לדבריו את פעילותו הענפה של המשרד. "הגענו לסיכום על תוספת של 1,000 מיטות אשפוז בחמש השנים הקרובות. הישג זה ישפר את מצבה של ישראל ביחס למדינות הארגון. תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות ה- OECD וזאת בשל רמת הרפואה הגבוהה בארץ. ארגון ה-OECD מציין כי מדינת ישראל בולטת במדינות הארגון בשיעור תמותת התינוקות הנמוך יחסית. זאת, בשל הפעולות הרחבות שנעשות בתחום קידום הבריאות. הישגים אלה של ישראל ביחס למדינות ה-OECD קיימים למרות העומס על המערכת.

"בעיצומו של מהלך להתאמת צרכי המערכת"

גמזו הוסיף כי "הנתונים מצביעים על העומס הגדול הקיים כיום על התשתיות במערכת הבריאות בישראל, הן בכל הקשור לתשתית המיטות והן בתשתית כוח האדם. במהלך השנה האחרונה פעלנו להקצאת מיטות ואנו בעיצומו של מהלך להגדלת היקף כוח האדם במערכת הבריאות ופריסתו באופן שיהלום יותר את הצרכים. בשנה האחרונה הוספנו גם כמות משמעותית של מכשירי MRI, דבר שישתקף כפי הנראה בנתונים שיוצגו בשנה הבאה".

בהתייחסו לשיעור המימון הציבורי הנמוך יחסית, אמר גמזו כי "הדבר מחזק את טיעוננו לתוספת משאבים למערכת הבריאות הציבורית. תוספת שכזו חיונית ביותר לשימור איכות שירותי הרפואה והגברת השוויוניות במערכת הבריאות".