תכתובת נדירה חושפת המחלוקת בסוגיית "מיהו יהודי"

"אינני מאמין שיכולה לצמוח תועלת כלשהי מעצה הניתנת על-ידי גורם מחוץ למדינת ישראל בנושא שהוא, בסופו של דבר ובאופן מיידי, נתון לאחריות אדמיניסטרטיבית של הממשלה עצמה ויכולה להיות מיושבת אך ורק על-ידי הכנסת". כך כותב הפילוסוף ואיש המדינה היהודי, סר ישעיהו ברלין, במענה לפנייתו אליו מצד ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, בסוגיית "מיהו יהודי".

תכתובת נדירה בין השניים - מאוקטובר 1958 וינואר 1959, החושפת את המחלוקת העמוקה ששררה כבר אז, לרבות צילום משותף בין השניים - נמסרה בימים אלה לספריית אוניברסיטת בן-גוריון על-ידי בני משפחתו של ברלין ושוכנה בחדר זיכרון ותצוגה ייחודי המוקדש לפילוסוף היהודי, שהוקם לפני כשלוש שנים בספריית האוניברסיטה. אוסף זה כולל מאות ספרים שניתנו לברלין, עם הקדשה של מנהיגים, סופרים ואישים כמו גרשום שלום, ריצ'ארד ניקסון, ולרי ז'יסקר דסטאן, יהודי מנוחין, אנה אחמטובה ואחרים.

רקע היסטורי

ממשלת ישראל החליטה, בסופו של דיון סוער בחודש יולי 1958, כי אדם מבוגר יירשם כיהודי אם הצהיר על כך בתום לב, כל עוד הוא אינו בן דת אחרת (החלטה זו עמדה בניגוד לתפישה החילונית שטענה להפרדה בין דת ללאום). כמו-כן, החליטה הממשלה למנות ועדת שרים שהחברים בה יהיו ראש הממשלה, שר הפנים ושר המשפטים. הוועדה הייתה אמורה לנסח הנחיות לרישומם של ילדים שנולדו מנישואי תערובת ושהוריהם רוצים לרושמם כיהודים.

ברלין היה אחד מבין 50 אישים שנחשבו אז ל'חכמי ישראל' בארץ ובעולם, שאליהם שלח ראש הממשלה דאז מכתב ובו בקשה כדי שיחוו דעתם בשאלה מהו קנה המידה שעל-פיו יש לנהוג לעניין רישום הפרטים "דת ו"לאום". קבוצת האישים כללה אנשי רוח דתיים וחילונים מישראל ומהתפוצות, והרכבה שיקף את חשיבותה של הסוגייה לכל היהודים באשר הם. 37 מהם תמכו בעמדה הדתית האורתודוקסית, לפיה ההלכה היא הבסיס היחיד להגדרת הזהות היהודית, ואילו השאר הגדירו את הזהות היהודית כזהות אתנית תרבותית, או כזהות לאומית.

תשובתו של ברלין על פנייתו של בן-גוריון אינה חד-משמעית ונראה כי אין בה פסיקה נחרצת לגבי השאלה - האם בן מנישואי תערובת צריך להיחשב כיהודי אם הוריו רוצים לרשום אותו כיהודי לכל דבר ועניין.

חדר הזיכרון והתצוגה לסר ישעיהו ברלין בספריית אוניברסיטת בן-גוריון תוכנן על-ידי האדריכל מנחם פינצ'ובסקי. החדר משלב בתוכו אלמנטים שהיו בחדר העבודה המקורי של ברלין, אנציקלופדיות שהיו בשימושו, ספרים שנכתבו על ידו, עליו ולכבודו. ספרייתו האישית של סר ברלין, אשר נמסרה על-ידי המשפחה לספרייה המרכזית של האוניברסיטה וכוללת בסך-הכל כ-8,000 כרכים של ספרים באנגלית, ברוסית, באיטלקית, בצרפתית ובגרמנית. האוסף כולל ספרים במדעי הרוח - פילוסופיה, היסטוריה, ספרות רוסית, פוליטיקה וממשל, מוזיקה ועוד, ומוין, קוטלג ופוזר באוסף הכללי, בהתאם לנושאים. בכל ספר הודבקה תווית בעברית, באנגלית ובערבית, המציינת שהספר המסוים הוא מספרייתו של ברלין.

צילום: התכתבות בין דוד בן-גוריון וסר ישעיהו ברלין [צילום: יח"צ]