בית הדין האזורי לעבודה בירושלים חייב (22.6.11) את אגד לשלם 30,000 שקל לעובדת לשעבר, שסבלה הטרדה מינית בתחנה המרכזית בירושלים. בית הדין קבע, כי קואופרטיב אגד לא עמד בתנאי החוק למניעת הטרדה מינית, ומותח ביקורת קשה על טיפולו במקרה הנדון.
העובדת הייתה פקידת מודיעין בתחנה המרכזית בין ספטמבר 2007 לינואר 2008, וסבלה הטרדות מיניות מתמשכות מצד הממונה עליה עד שנאלצה להתפטר. הממונה פיצה אותה ב-21,000 שקל, והיא הגישה תביעה נגד אגד בטענה לאי אכיפת החוק למניעת הטרדה מינית. אגד מצידו שלח הודעת צד ג' לאותו עובד.
סגן הנשיא אייל אברהמי קבע, כי לא היה די בכך שהתקנון למניעת הטרדה מינית פורסם בשלושה מקומות בתחנה המרכזית, בהתחשב בגודלה. "תליית התקנון במקומות אלה, שבהם לא הייתה חייבת התובעת לעבור אינה מספקת. נדמה שהנתבעת אך פעלה כדי לצאת ידי חובתה וכמי שכפו עליו הר כגיגית", הוא אומר. עוד נמצא, כי בסדנאות למניעת הטרדה מינית השתתפו בעיקר הנהגים, והחומר הכתוב שחולק בהן לא נשלח ליתר העובדים (ובהם הממונה על העובדת).
פסק הדין מוסיף וקובע, כי אגד לא מינה כנדרש אחראי למניעת הטרדה מינית. אברהמי אומר: "חובת המעביד לאפשר גישה נוחה ומהירה כדי שמי שהוטרדה תוכל לפנות ולקבל את הסיוע לאלתר. לדידנו, במקרה זה, הנתבעת לא פעלה באופן מספק וממצה כדי שהתובעת לא תישאר חסרת אונים ובודדה עם פגיעתה".
גם טיפולו של אגד בתלונת העובד סופג ביקורת קשה: יעל איילון, שהוגדרה כללית כממונה על נושא ההטרדות המיניות, יצרה קשר איתה רק שבוע לאחר האירוע. "מעת שנמסרה הודעה לנתבעת, צריכה הייתה המסגרת של הנתבעת, לפעול לאלתר, כדי לאמץ בחום את התובעת. התובעת הושארה בבדידותה ובעלבונה ימים רבים".
אברהמי מוסיף: "נדמה שהתנהגות זאת של הנתבעת ואנשיה, הייתה הרקע להתפטרות התובעת מיד לאחר מכן ביום 6.1.08. כאן באה הנתבעת ומגלגלת עיניה לשמיים וטוענת שהתובעת עזבה מיוזמתה ולכן לא צריכה הייתה להמשיך לעסוק בעניינה. נדמה שהביטוי הרצחת וגם ירשת מתאים להתנהגות זו".
בית הדין חייב את אגד לפצות את העובדת ב-21,000 שקל בגין עוגמת הנפש, ב-7,500 שקל בגין נזק ממוני, תשלום כחלף ימי מחלה בסך 1,350 שקל והוצאות בסך 8,000 שקל. בית הדין דחה את הודעת צד ג' ששלח אגד לממונה המטריד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה