העליון: אין לתת למשפחות שכולות וטו על קידום קצין

בית המשפט העליון דחה (יום א', 26.6.11) את עתירתם של אליעזר ופלורה סמילג, הוריו של סמ"ר קובי סמילג שנהרג במלחמת לבנון השנייה נגד ראש המטה הכללי בדרישה לנקוט בצעדים פיקודיים נגד סגן מפקד הגדוד שבו שירת אשר פיקד על חילוצו של בנם שהסתיים במותו.

סמ"ר סמילג נפגע כשהטנק שבו שירת עלה על מטען גחון באזור הכפר בינת ג'בל. מפקד הגדוד שבו שירת יצא עם הטנק שלו לחלצו ונפגע גם הוא. בשל כך פיקד סגן מפקד הגדוד, רב סרן אלי מיכלסון, על החילוץ. סמילג היה לכוד משך שעות בצריח הטנק כאשר חייו הולכים ואוזלים, ומנגד, כמטחווי קשת, עמד ללא מעש טנקבולנס ובו רופאה.

ההורים עתרו נגד החלטתו של הרמטכ"ל שלא לנקוט צעדים משמעתיים נוספים נגד הסמג"ד, אשר לא השתמש בטנקבולנס ואשר העביר את הפיקוד על החילוץ לידי מפקד פלוגת הנדסה שכן מדובר בהחלטה החורגת - לשיטתם - ממתחם הסבירות. לדבריהם, הם אינם מבקשים שהסמג"ד יועמד לדין פלילי, ואף לא לדין משמעתי אלא רק מבקשים שיינקט נגדו צעד פיקודי מהותי, אשר יהווה, לשיטתם, מסר ברור בנוגע לחשיבות הערך של חילוץ פצועים.

עוד השיגו על מקצת מן הקביעות העובדתיות המצויות בדוחות הבדיקה השונים. כך, למשל, טוענים העותרים כי הכוחות המחלצים לא פעלו תחת אש, וכי לא היו מוטלות עליהם משימות נוספות מעבר למשימת החילוץ.

המדינה, לעומת זאת, סבורה כי לא נפל פגם בהחלטה שלא לנקוט צעדים פיקודיים נגד הסמג"ד. לטענת המדינה, מסכת האירועים אף נבחנה שוב על-ידי המפקדים הבכירים בצבא בעלי הכלים המקצועיים המתאימים ביותר לעמוד על התנהלותו של מפקד בשדה הקרב. בנסיבות העניין, כך נטען, ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות ואינה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט.

השופט עמית: 'לא' לזכות וטו של משפחות שכולות

השופט עמית הוסיף על דברים אלה כי הצבא הוא המקום שבו יש לברר האם הסמג"ד זכאי לצל"ש על תפקודו לאחר פציעת המג"ד או לטר"ש בעקבות מחדליו. כמו גם על השאלה האם נהג הקבלן באופן נכון כשהעביר את משימת החילוץ למפקד פלוגת הנדסה ולא פיקד עליו אישית.

"הצבא הוא המקום בו יש לבחון, לבדוק, לתחקר את הדברים ולהפיק לקחים משדה הקרב, והזירה המשפטית אינה המקום הראוי לדון בכך", ציין.

עוד הוסיף כי אין לתת למשפחות שכולות זכות וטו לגבי קידומו של מפקד בצבא בעקבות התנהלותו בעת לחימה או מלחמה.

"משלא נמצא, גם לאחר מספר תחקירים, כי הסמג"ד פעל בניגוד לדרכי הלחימה וערכי הלחימה של צה"ל, ועם כל ההבנה לתחושתם של העותרים, לא לנו להתערב במסקנות אלה", ציין.

ריבלין: השתכנענו שהכרעת הרמטכ"ל סבירה

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליעזר ריבלין, אשר ישב בדין יחד עם השופטים סלים ג'ובראן ויצחק עמית, דחה את העתירה למרות ההבנה לכאבם של ההורים על נפילת יקירם ועל כאבו ברגעיו האחרונים.

"אין בליבנו ספק כי העותרים כואבים לא רק את נפילתו של יקירם, אלא גם את כאבו ברגעיו האחרונים. דבריו המרגשים של מר סמילג - אביו של קובי - בדיון שהתקיים בפנינו, חדרו לליבנו. הרצון האנושי הוא להקל על סבלם של העותרים. אולם, כוחנו מוגבל. אין בכוחנו להתערב בהחלטה שאינה חורגת ממתחם הסבירות. נוכח הטעמים האמורים השתכנענו כי הכרעתו של הרמטכ"ל בעניין זה היא סבירה, ומכל מקום אין בה כדי להצדיק את התערבותנו בהחלטתו המקצועית. לא מצאנו אף אפשרות להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בתחקירים השונים", קבע בפסק הדין.

לדבריו, הקביעות הללו אושרו במספר תחקירים שונים, ומדובר בממצאים המבוססים על התרשמותם הבלתי אמצעית והישירה, ועל חוות דעתם של גורמי המקצוע המתאימים לכך.

"כאבם של העותרים גדול ורב. הקרב בו נפל בנם היה קרב גבורה. דבר לא ישיב להם את אובדנם. לחזית המשפטית כאמור, מגבלות משלה. לא נוכל איפוא להיעתר לעתירה", לשון פסק הדין.