משרד החוץ נגד הגבלת מימון מישות מדינית זרה

משרד החוץ מתריע מפני תמיכה של ועדת השרים לחקיקה בהצעת החוק של ח"כ אופיר אקוניס (הליכוד) לאיסור תמיכה של ישות מדינית זרה בעמותות פוליטיות בישראל.

ביום ראשון יידרשו השרים להכריע בערר שהגיש השר גלעד ארדן על פסילה מוקדמת של החוק. לאחר הפסילה, שנבעה בין היתר בשל חוות הדעת שאנו מביאים כאן, גובש נוסח מתוקן אשר מצמצם את ההצעה לקבלת תמיכה מישויות מדיניות זרות לעמותות פוליטיות בלבד.

על-פי חוות דעת שהכינה מחלקת משפט בינלאומי כללי במשרד החוץ, מדובר בהצעה שעלולה להסב נזק תדמיתי קשה למדינת ישראל - בייחוד אל מול האיחוד האירופי ומול ארצות הברית.

עו"ד קרין דוזורץ, החתומה על חוות הדעת אשר מסכמת בכתב את שנאמר בעל פה בפני ועדת השרים לחקיקה ב-29 במאי 2011, ציינה כי הצעת החוק בנוסחה המקורי הייתה גורפת ובלתי מידתית אשר פוגעת בכלל העמותות בישראל אשר מחזורן עולה על 300,000 שקלים בשנה, ללא אבחנה וללא קשר לפועלן, לרבות עמותות חברתיות ואוניברסיטאות.

לדבריה, אימוץ הצעת החוק על-ידי ועדת השרים צפוי להביא לפגיעה קשה באינטרסים הבינלאומיים של ישראל גם אם מדובר בנוסח מסויג ומותנה.

"עלולה להיגרם פגיעה בתדמיתה הדמוקרטית של ישראל ויצירת פער בינה לבין המדינות ה"לייק מינדד" [המדינות הדומות באופיין, א.ו.], משום שישנם גורמים העלולים לתפוס את הצעת החוק כמביאה לפגיעה מהותית בזכויות יסוד של העמותות עצמן ושל אלה הנהנים מפעילות הארגונים (למשל פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בקניין - מגבלות כלכליות הנובעות מהאיסור, פגיעה בחופש ההתקשרות, הפליה ופגיעה בשיוויון - הבחנה לא עניינית בין תרומות לפי מקורן בין ישות מדינית זרה לבין גורם פרטי. ניתן היה להצדיק הבחנה זו בחוק חובת גילוי אולם במקרה דנן היא מביאה לתוצאה של חוסר שיוויון מהותי)", ציינה.

עוד כתבה כי חוק זה עלול לפגוע קשות בפעילות עמותות המגזר השלישי. "החקיקה מצרה בפועל את פעילות המגזר השלישי ובכך, כשלעצמה, עלולה להיתפס באופן שלילי ביותר".

כאמור, עו"ד דוזורץ הצביעה על האיחוד האירופי ועל ארצות הברית כמי שעלולים למתוח ביקורת חריפה על ישראל אם יאושר החוק.

"האיחוד האירופי עלול לראות עצמו כנפגע העיקרי מהחוק. הדבר עלול לגרור תגובות מדיניות וכלכליות כנגד מה שייתפס הצרת פועלו הלגיטימי. החקיקה עלולה לגרור ביקורת פומבית מצד ארצות הברית לאור ניסיון העבר לגבי חוק חובת גילוי שלא היה גורף ופוגעני כמו ההצעה הנוכחית", ציינה.

לסיכום דבריה כתבה כי בעוד משרד החוץ שותף לדאגה מפני התערבות לא לגיטימית של ישויות מדיניות זרות בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל, קיים חשש כי התמיכה הממשלתית בהצעת החוק תהפוך לחרב פיפיות אשר תגביר את תופעת הדה-לגיטימציה של ישראל ותשיג מטרה הפוכה ממטרתה המקורית.
"לאור כל האמור לעיל ולנוכח הערכה כי הצעת החוק תסב נזק מהותי ותדמיתי רב למדינה, משרד החוץ מתנגד להצעת החוק", חתמה את המכתב.

עמדתו של שר החוץ, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ביחס לערר שיוצג בפני ועדת השרים לחקיקה תימסר בישיבת שרי המפלגה ביום ראשון בבוקר.

אקוניס: אין חוק יותר דמוקרטי; הדרג המדיני יכריע

בתגובה לחוות הדעת אמר ח"כ אופיר אקוניס ל-News1 כי אומנם מדובר בחוות דעת של הדרג המקצועי, אך ההחלטה הסופית נתונה בידי הדרג המדיני בלבד.

"אין חוק יותר דמוקרטי מהחוק הזה, הוא לא אוסר תרומות לעמותה פוליטית מסוימת אלא מסדיר מצב אבסורדי שבו מדינה כמו גרמניה או בלגיה תורמת לארגונים כמו שוברים שתיקה שכל מטרתו רדיפה אחרי חיילי צה"ל הפועלים בשליחות הדרג המדיני של מדינת ישראל", אמר.

לדבריו, אף אחת מן המדינות שתורמות לעמותות הפוליטיות בישראל לא הייתה מאפשרת מצב דומה שבו ישות מדינית אחרת מתערבת בענייניהן הפנימיים.

"אין שום בעיה שהאיחוד האירופי יתרום למטרות רווחה, תרבות או שמירה על הסביבה וההצעה נוגעת רק לעמותות פוליטיות שמטרתן להשפיע על השיח הפוליטי בישראל", אמר.

האגודה לזכויות האזרח פנתה לשר המשפטים

לקראת הדיון בוועדת השרים לחקיקה פנתה האגודה לזכויות האזרח בישראל לשר המשפטים, יעקב נאמן, לחברי ועדת השרים ואל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בקריאה להתנגד לשתי הצעות החוק. לדברי האגודה, מדובר בהצעות חוק שאינן ראויות ואינן דמוקרטיות.

במכתב קורא דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה, לממשלה להתנגד לשתי הצעות החוק ולהבטיח את המשך פעילותה של החברה האזרחית בישראל, ובראש ובראשונה של ארגוני זכויות האדם, את חופש ההתאגדות וחפש הביטוי לכל אזרחי ותושבי המדינה, ללא הבדל של השקפת עולם.

השרים ידונו בהצעה להטיל 45% מס על מקבלי מימון זר

במקביל לדיון על הערר הנוגע להצעת החוק של ח"כ אקוניס ידונו השרים בהצעת חוק של ח"כ פאינה קירשנבאום אשר על פיה תישלל ממוסדות ציבוריים המקבלים תמיכה מיישות מדינית זרה הטבת המס והם יתחייבו ב-45% מס.

כמו-כן מוצע להחריג מן ההצעה ארגונים המקבלים תיקצוב מהמדינה, במטרה להותיר את הפטור ממס לארגונים הפועלים לקידום החברה הישראלית בתחומים כמו רווחה וחינוך.

בדברי ההסבר אשר צורפו להצעת החוק ציינה קירשנבאום כי בישראל פועלים ארגונים אשר שמו להם למטרה להוקיע את מדינת ישראל בעיני העולם ולהפוך את חיילי וקציני צה"ל לנרדפים, תוך פגיעה בשמם הטוב.

"ארגונים אלה, המכנים עצמם לעיתים קרובות "ארגוני זכויות אדם", מקבלים מימון ממדינות וממקורות עלומים שכל מטרתם היא לפגוע ולשנות את השיח הפוליטי הציבורי בישראל מבפנים", ציינה.

לדבריה, כחלק מפעילות ארגונים אלה ניתן לציין את תרומתם הנכבדת לממצאי דוח גולדסטון, השתתפות בהגשת כתבי אישום נגד קצינים ובכירים ישראלים בכל העולם, ניסיון למיתוג חיילי צה"ל כפושעי מלחמה, עידוד לסרבנות והשתמטות וקריאה לחרם כלכלי ומדיני על מדינת ישראל.

"חלק מהנתונים הגלויים על מימון אותם ארגונים מגלה כי מימונם מגיע ממדינות או רשויות ממשלתיות של האיחוד האירופי – בריטניה, שוויץ, נורווגיה, ספרד, גרמניה ואירלנד. מדובר במדינות זרות המתערבות בשיח הפוליטי הפנימי במדינת ישראל על-מנת לייצר דה-לגיטימציה לפעילות צה"ל ולחייליו. כסף זר מממן את פעילותם של ארגונים ישראלים כנגד צה"ל", ציינה.