העליון מבהיר מתי יוכר התקף לב בשירות ביטחוני כתאונת עבודה

אירוע חריג ויוצא דופן המתרחש בעת שירות ביטחוני, החורג משיגרת השירות אך אינו ייחודי דווקא לשירות זה, והמביא להתפרצותה של מחלה רדומה, יביא להכרה במחלה כתאונת עבודה. כך קובע (21.6.11) בית המשפט העליון.

השופטת עדנה ארבל הוסיפה הבהרות לפסק הדין המנחה של בית המשפט העליון בנושא הכרה במחלות כתאונת עבודה, אשר ניתן בשנת 2002. באותו פסק דין הבחין השופט מישאל חשין בשלושה סוגים של מחלות המתפרצות תוך כדי שירות צבאי:

* מקרים בהם המיוחדות והייחודיות של השירות בצבא הם שהביאו וגרמו לפגיעה בחייל המשרת. דוגמה לכך היא התפרצות המחלה לאחר שהחייל עבר סדרת אימונים קשים, או שירת במקומות חריגים ורוויי מתח.

* סוג המקרים השני אינו קשור בהכרח במיוחדות שבשירות הצבאי, כולל אירועים חריגים ויוצאי דופן שאירעו לחייל במהלך שירותו ובקשר עם שירותו, ואשר בעקבותיהם התפרצה המחלה. אין נדרש כי האירוע יהיה בהכרח אירוע אופייני לחיי הצבא דווקא.

* מחלה הפורצת בגופו של חייל במהלך השירות הצבאי אך בלא שכרוכה היא לא ביסוד "צבאי" ולא באירוע חריג ומיוחד. גם במקרים אלו לא יישלל בהכרח יסוד הקשר הסיבתי בין השירות לבין המחלה.

כעת קובעת ארבל: "יש לקבוע שלצורך הוכחת הקשר הסיבתי-משפטי בין התפרצות מחלה קונסטיטוציונלית לבין השירות, די לתובע אם יוכיח התרחשותו של אירוע חריג ויוצא דופן שאירע לו במהלך שירותו ובקשר עם שירותו, ואין צורך כי אירוע זה יהיה ייחודי לחיים הצבאיים, אלא כי יהיה חריג יחסית לשגרת השירות של אותו חייל".

בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של שמואל פאר, לשעבר מפקד משטרת התנועה במחוז המרכז, על אי-הכרה בהתקף הלב שעבר בשנת 1996 כתאונת עבודה. התקף הלב התרחש לאחר שמפקדו, סגן מפקד משטרת התנועה הארצית, ביטל הוראות שנתן פאר לפקודיו, ולאחר שנודע לו שבניגוד למובטח - לא יקודם.

ארבל קובעת: "שני אירועים אלו יכולים להיות מסווגים כאירועים חריגים וחריפים המקיימים את דרישת הקשר הסיבתי-משפטי". לצורך הקביעה האם היה גם קשר סיבתי-עובדתי בינם לבין התקף הלב, הורה בית המשפט להחזיר את העניין לוועדת הערעורים. עוד מדגישה ארבל, כי אין מקום להפלות לרעה חיילים ושוטרים מול אזרחים בכל הנוגע להכרה בהתקף לב כתאונת עבודה.