בית המשפט העליון החליט (יום ב', 20.6.11) כי האוניברסיטה העברית אינה אחראית להפרת זכות יוצרים שביצע אחד הסטודנטים שלה בקמפוס בהר הצופים, מאחר שהיא לא פעלה באופן אקטיבי לקדם את ההפרה.
בערעור המדובר עלהת השאלה האם האוניברסיטה העברית נושאת באחריות תורמת להפרת זכויות יוצרים שהתבצעה על-ידי שכפול ספר של הוצאת שוקן וחלוקתו בתחומה. בית המשפט העליון נדרש לקבוע אם ניתן לחייב את האוניברסיטה העברית בגין הפרת זכות היוצרים, באמצעות הכרה "בהפרה תורמת" של זכות היוצרים.
בית המשפט קבע כי יש להכיר בדוקטרינת ההפרה התורמת במשפט הישראלי ולהרחיב את ההלכה שנקבעה בפרשת "רב-בריח", כך שתחיל גם את תחום דיני זכויות היוצרים. עוד נקבע שאין מקום לאפשר לגורם שתרם באופן ניכר לקיומה של הפעולה המפרה, וייתכן שאף נהנה מהשימוש ביצירה, להתחמק מאחריות.
המשנה לנשיאת העליון, השופט אליעזר ריבלין, בהסכמת השופטים סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, קבע כי ניתן עקרונית להטיל אחריות מכוח הפרה תורמת של זכות יוצרים. "הכרה זו עולה בקנה אחד עם תכליות דיני זכויות יוצרים, ומבטאת בעיקר את הצורך לאפשר לבעלי זכויות היוצרים דרך אפקטיבית להגן על זכויותיהם בעידן טכנולוגי שבו משתמשי-הקצה רבים ומפוזרים", כתב ריבלין.
לדברי ריבלין, הכרה בהפרה תורמת של זכות יוצרים גם מתיישבת היטב עם התפיסה הנזיקית של "משתף ומשדל". באשר לתנאים לקיומה של אחריות תורמת, נפסק, כי "גורם-הביניים" יהיה אחראי כמפר-תורם רק כאשר הוא ידע באופן ממשי וקונקרטי על ביצוע הפרת זכות יוצרים שהתרחשה בפועל, ותרם באופן משמעותי וניכר לביצועה.
במקרה זה, נקבע כאמור כי האוניברסיטה אינה אחראית להפרה, שכן היא לא פעלה באופן אקטיבי להאיץ או לקדם את ההפרה, ואף אין ביכולתה לפקח ולשלוח באופן אפקטיבי על כל אחד מהסטודנטים או התאים הסטודנטיאליים הפועלים בקמפוס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה