בנק ישראל נערך לספטמבר: אפשרות לחרמות על היצוא

ועדת החוץ והביטחון צפויה לפרסם דוח המלצות מסכם, שינסה לשקף את מגוון הדעות של חברי הוועדה בנושא הניסיון הפלשתיני לזכות בהכרה במדינה עצמאית באו"ם בספטמבר. בפתח ישיבת המשך (יום ב', 20.6.11) הכריז יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז (קדימה), כי הוועדה תקדם בתקופה הקרובה סדרה מעמיקה של דיונים בנושא, שיעסקו במכלול ההבטים הקשורים בו: ביטחוניים, מדיניים, כלכליים, משפטיים וההסברתיים. הדיונים יתקיימו במליאת הוועדה ובמידה שיהיו בעלי תוכן רגיש - במסגרת ועדות המשנה. ליו"ר הוועדה יסייעו בריכוז הדיונים וקידומם ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) ויועץ חיצוני.

נציג בנק ישראל אמר במהלך הדיון כי "הכרה במדינה פלשתינית באו"ם עלולה להגביר את הלחצים והאתגרים הכלכליים איתם מתמודדת מדינת ישראל בעיקר בשל האפשרות לחרמות על סחורות ישראליות, קשיים ביבוא וביצוא כולל בלימת שיתופי פעולה מול תאגידים בינלאומיים".

נציג מתאם פעולות הממשלה בשטחים אמר בדיון כי "בכירים בהנהגה הפלשתינית, כולל סלאם פיאד ובסביבתו של אבו מאזן, מערערים על כדאיות המהלך של הכרה באו"ם והרווח של הפלשתינים ממהלך זה. עיקר החשש הפלשתיני נובע מאפשרות התגובה של ישראל וארה"ב בדגש על ההצהרות של ישראל בתקשורת על סיפוח אפשרי של השטחים. קיים חשש מהותי כי הפלשתינים יבקשו כחלק מהמהלך לקראת ספטמבר ולאחריו ליצור מהלכי פרובוקציה עד לכדי עימות אלים".

"המונים לא חמושים יעלו על ישובים יהודיים"

פואד בן-אליעזר [צילום: פלאש 90] (פלאש 90)

ח"כ בנימין בן-אליעזר (עבודה) אמר: "הדיון היום הפך אותי להרבה יותר פסימי. אין במדינת ישראל הנהגה שמסוגלת לקבל החלטה שתוביל ליוזמה מדינית. החל מספטמבר אנחנו צפויים לראות התעוררות ערבית, כשהמונים לא חמושים יעלו על הישובים היהודים מבלי שנוכל להגיב. כבר היום אנחנו חשים בלחץ הכלכלי שיוצר תהליך ספטמבר. לחץ זה צפוי רק להתגבר".

ח"כ ישראל חסון (קדימה) אמר כי "לפלשתינים היו הזדמנויות רבות בעבר לקבל מדינה על בסיס גבולות 67' ובכל זאת הם ויתרו. השאלה היא למה אנחנו צריכים להאמין שבמקרה זה הם יבקשו לסנדל את עצמם לגבולות 67'. מצד אחד זו תהיה טיפשות לא להיכנס להידברות, אך מנגד אני מעריך שקיימת אפשרות שהם לא ירצו לקדם את התהליך באו"ם עד הסוף, ולכן אסור לנו להיכנס לפאניקה".

יו"ר הוועדה מופז סיכם את הדיון כשאמר כי "בפני מדינת ישראל, לקראת ספטמבר ולאור האירועים במזרח התיכון, קיימת שתי אפשרויות: או ליזום מהלך שישפיע על סדר היום או להמשיך לקפוא במקום ולהתמודד עם כל התרחישים הפסימיים".

"מתנחלים יוגדרו כמי שמתגוררים במדינה פלשתינית"

ח"כ אריה אלדד [צילום: פלאש 90] (פלאש 90)

ד"ר רובי סיבל, מומחה למשפט בינלאומי, אמר בדיון כי "הכרה במדינה פלשתינית באו"ם תאפשר להם להצטרף ולחתום על אמנות בינלאומיות עם כל הזכויות והחובות הנוגעות בדבר. לאחר ההכרה באו"ם המתנחלים יוגדרו כמי שמתגוררים במדינה פלשתינית. למועצת הביטחון אין את הסמכות להגדיר גבולות אלא רק לסמן גבול. את ההסכמה על הגבולות ניתן לקבל רק בהסכמה משותפת של הצדדים.

ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי) טען כי עד היום מדינת ישראל החזיקה בשטחים ביהודה ובשומרון על בסיס "התפישה הלוחמתית". השאלה היא מדוע היום, כשהפלשתינים מבקשים לתבוע את השטח, מדינת ישראל לא פועלת לסיפוח כתשובה נגדית".

איילנד: מצרים תשמור על השלום איתנו

גיורא איילנד [צילום: איציק בירן] (איציק בירן)

ח"כ אבי דיכטר (קדימה) נפגש בכנסת עם קבוצה בה חברים מפכ"לים, קציני צבא ואנשי FBI בדימוס החברים בג'ינסה (JINSA), הארגון היהודי לקידום יחסי ביטחון לאומי בארה"ב.

דיכטר הזהיר: "במהלך השנתיים האחרונות נוצרו דה-פקטו שלוש מדינות לשני עמים. העולם ממשיך להזניח את התופעה הזו בה קיימת ישות צבאית בין ישראל למצרים. ישות שבחסות התנועה העולמית של האחים המוסלמים מקדמת את חזון האחים המוסלמים - מדינת איסלאמית אחת על פני כל המזרח התיכון".

באשר להסכם המתממש בין פתח לחמאס הבהיר: "ההסכם שנחתם לא מסמל וגם לא יסמל את חזרתו של אבו מאזן לעזה. זוהי התאגדות למען מטרה אחת – הכרה בעצרת האו"ם. בשטח, אלו שתי ממשלות עם שני אינטרסים שונים".

אלוף (מיל.) גיורא איילנד התייחס להשלכות המצב במצרים על ישראל. איילנד שדיבר בכינוס של הקונגרס היהודי העולמי בירושלים, העריך שמצרים תשמור על שלום עם ישראל מסיבה כלכלית אך לא יהיה זה שלום חביב, כלשונו. "הסכם השלום בין ישראל למצרים מעניק למצרים מספר תמורות שאף ממשלה לא הייתה מוותרת. ראשית, מצרים מוכרת גז לישראל ולא תוותר על הכנסה זו; שנית, הכלכלה במצרים נשענת על תיירות. מתח עם ישראל עשוי להשפיע על נושא זה, ולכן מצרים תהא מעוניינת להציג מצב שקט; שלישית, תעלת סואץ מהווה הכנסה למצרים, עימות עם ישראל עשוי להפחית שימוש בתעלה; רביעית, החשוב ביותר, היחסים בין ארה"ב למצרים - מצרים מקבלת כספים מארה"ב והפרת הסכם עם ישראל עשוי למנוע תזרים זה".

ברק מתנגד לממשלת אחדות פלשתינית

ברק וכ"ץ בגזירת הסרט [אסף שילה/ישראל סאן] (אסף שילה/ישראל סאן)

שר הביטחון, אהוד ברק, נפגש עם שר ההגנה הצרפתי, ג'רארד לונגה, במשרד ההגנה הצרפתי. הוא אמר לו כי אם חמאס רוצה להיות שותפה בממשלה הפלשתינית, היא חייבת להכיר בעקרונות הרביעייה הבינלאומית, לפרק את תשתיות הטרור ולהתנער מהטרור. "זהו ארגון טרור. ראש ממשלת ישראל לשעבר, אריאל שרון, נסוג עד הסנטימטר האחרון מרצועת עזה, ולמרות זאת נורו מהרצועה לעבר ישראל בשנים האחרונות מעל עשרת אלפים טילים ורקטות.

ברק, שנכח בטקס חנוכת הביתן הישראלי בסלון האווירי בלה בורז'ה, אמר כי בכוונתו ליזום תוכנית חרום לאומית שתביא לפריסה של מערכות "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים" מעל כל המדינה: "כיפת ברזל ניתנת להשלמה ולפריסה על כל המדינה בתוך כשנתיים וחצי, ושרביט קסמים - לכל היותר חמש שנים. המצב הכולל של הגנת העורף ואזרחי המדינה בזמן חרום ישתנה כתוצאה מהפריסה הזאת באופן עמוק ומהותי".

גילרמן: מו"מ, כמו אהבה, עושים בשקט

שגריר ישראל באו"ם לשעבר, דני גילרמן, טען כי "הבעיה היא שמדינת ישראל בעיקר מנסה לנחש מה יהיו הצעדים הבאים של הפלשתינים, וראינו שהערכות אלו בדרך כלל נכשלות. במקום ליזום, מדינת ישראל נגררת ומובלת ולכן אנחנו נתפשים בעולם כסרבני שלום. מדינת ישראל צריכה ליצור מהלך יזום ולקדם אסטרטגיה שקטה ולא פומבית.

"אנו עדים לסיטואציה שהנאומים הפומביים הפכו להיות העניין המרכזי דבר שגורם לשני הצדדים להינעל בעמדותיהם. מו"מ - כמו אהבה - עושים בשקט, אי-אפשר לנהל מו"מ כמסיבת עיתונאים ולכן אין סיכוי להתקדם בדרך זו. ישראל צריכה להגיע להבנות שקטות עם ארה"ב על הקווים האדומים ומשם לחפש דרך להציג לפלשתינים סולם כדי לרדת מהרעיון של הכרה באו"ם. הפלשתינים, בעיקר פיאד, מעדיפים להבנתי ללכת לכיוון של מו"מ ורק במצב של מבוי סתום ללכת לאו"ם וזאת בשל החשש שלהם להתנפצות ברחוב של הציפיות.

"גם אם בסיום התהליך לא תהיה הכרה במדינה פלשתינית דרך מועצת הביטחון, הלכה למעשה, כן תהיה הכרה לפחות ברמה התודעתית, דבר שעלול להוביל לחרמות ובידוד של ישראל. מדובר בתהליך מסוכן בעיקר משום שהמשק הישראלי קטן ומאוד תלוי בסחר הבינלאומי. היום יש למעלה מ-2,000 קצינים בצה"ל שמנועים מלהגיע לבריטניה. להערכתי, הפלשתינים לא יפנו לעבר אינתיפאדה אלימה משום שהם למדו את הלקח שאופציה זו לא מקדמת אותם. אחד הדברים שניתן מבחינת ישראל לעשות הוא להכיר במדינה פלשתינית באיזה שהוא אופן, ועם קצת מזל אולי הפלשתינים יעשו טעות ויצילו אותנו כשיוכיחו שאין פרטנר. פרט לקוריאה הצפונית, אין היום בעולם סטאטוס-קוו ולכן אסור לישראל לשמר את המצב הנתון. כואב לי לראות שיש מי ששמחים כשהזדמנויות לשלום נופלות. גם אם התהליך היזום יכשל לפחות נדע שניסינו והוכחנו זאת לעולם. במצב הנתון אנחנו מתקרבים לקרחון ובינתיים אנחנו מסדרים על סיפון הטיטניק את כסאות הנוח".

זילברשץ: להפסיק לחשוב במונחים של 'או"ם שמום'

פרופסור יפה זילברשץ, מומחית למשפט בינלאומי, אמרה בדיון כי "ההכרה במדינה פלשתינית דרך מועצת הביטחון לא תעבור בשל הווטו שיוטל. עם זאת ניתן במקרים מאוד נדירים לעקוף את מועצת הביטחון דרך החלטת האו"ם 337 המוכרת כ"מאוחדים למען השלום". החשש העיקרי הוא מרצף של החלטות אנטי ישראליות באו"ם לאורך זמן שיהיה להם בסופו של דבר אפקט מצטבר כבד משקל בזירה הבינלאומית. צריך להפסיק לחשוב במונחים של 'או"ם שמום'. אין לנו אסטרטגיה ואנחנו נגררים אחרי הפלשתינים. לפלשתינים אין שום זכות משפטית להכרה בזכות השיבה של הפליטים. איך שלא מסתכלים על זה, הדבר הנכון לישראל לעשות הוא ליזום איזה שהוא מהלך ולא להסתכל על התהליך הזה מהצד".