הישגי תלמידים בכיתות גדולות גבוהים יותר; אווירה שלילית תורמת להישגים

דוח נוסף שהוצג (יום ד', 16.7.03) בדיון בוועדת החינוך בחן, את השפעת משתני בתי ספר (פיזיים וחינוכיים) על הישגי תלמידים. הדוח בחן גם יחסי הורים-ילדים (חינוכית, חברתית ותרבותית) על הישגים.

מהדוח שהוצג היום בוועדה עולה, כי עדיין קיימים פערים בין ישראל ליתר מדינות העולם, אולם לא תמיד ההשפעה היא משמעותית. שני נתונים חשובים שהועלו בוועדה היו: גודל כיתה ומשמעת של תלמידים.

לגבי זה הראשון נמצא, כי גודל הכיתה אכן קובע ומשפיע על הישגיות תלמידים [ראו המשך]. בעניין זה נמצאת ישראל ברמה ממוצעת למדינות העולם.

עם זאת, בתום הוועדה הועלתה נקודה נוספת וחשובה שלא הוארך עליה הדיון והיא - השפעת אווירה שלילית על הישגיות תלמידים. הדוח בחן שני אינדקסים של אווירה, המשפיעה על המורה ועל התלמיד ובדק את תגובות השניים.

מנהלים דיווחו יותר על אווירה שלילית (הפרעות בכיתה, שימוש בסמים, התנהלות של שיעור ללא הפרעות ועוד) מאשר תלמידים. עם זאת ראוי לציין, כי עדיין המצב בישראל בסוגיה זו נמוך יותר מיתר מדינות העולם.

עם זאת דיווחו המנהלים, כי ככל שקיימת אווירה שלילית יותר - הישגי התלמידים טובים יותר. התלמידים דיווחו ההיפך. בוועדה הוחלט להאריך הדיון בנושא בפגישה הבאה. יו"ר ועדת החינוך הזמני היה היום, ח"כ יוסי שריד (מרצ).

המחקר נערך על-ידי ד"ר ברכה קרמרסקי ופרופ' זמירה מברך מבית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן. המחקר מומן על-ידי משרד החינוך ובוצע באמצעות לשכת המדען הראשי.

השפעת משתני בית הספר על ההישגים

- גודל כיתה - בכל המדינות המשתתפות במחקר נמצאו הבדלים מובהקים בהישגים בקריאה בין תלמידים הלומדים בכיתות גדולות לאלו הלומדים בכיתות קטנות. גודל הכיתה הממוצע בישראל הוא כ-29 תלמידים. נתונים אלו דומים לממוצע הבינלאומי לגבי גודל כיתה.

לעניין זה הוסיף המדען הראשי, כי גודל הכיתה מתחיל להשפיע מרמה של 20 תלמידים ומעלה, אך בין 30-40 תלמידים אין הבדל. הוא הוסיף, כי הקשר נחקר בצורה מקיפה בחינוך וכרגע הדעות שנויות במחלוקת.

-תשתיות פיזיות- מתייחסות לתנאי המבנים, מרחבי למידה, תאורה ומיזוג/קירור. נמצא כי אינדקס התשתיות הפיזיות בישראל נמוך מהממוצע הבינלאומי (-0.4). עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בהישגים בקריאה בקרב תלמידים בבתי ספר עם תשתיות גבוהות לעומת תלמידים הלומדים בבתי ספר עם תשתיות נמוכות.

-תשתיות חינוכיות- מתייחסות לציוד חינוכי כמו מעבדות, מחשבים וספריות, חומרי הוראה ומשאבי מולטימדיה. נמצא כי אינדקס התשתיות החינוכיות בישראל גבוה במעט מהממוצע הבינלאומי (0.16).

הקשר בין משפחה להישגי תלמידים

המחקר בחן את השפעת משתני משפחה ובית על הישגי תלמידים בהסתמך על הקריטריונים: מצב סוציו אוקונומי, משאבים משפחתיים, התעניינות הורים, השכלת אם, מבנה המשפחה, מוצא ושפת הדיבור.

הקריטריון של התעניינות הורים בילדיהם מתייחס לשני מקורות: תקשורת הורים-ילדים בנושאים תרבותיים ונושאים חברתיים.

- מהמחקר עולה, כי בישראל ובמדינות המצטיינות אינדקס תקשורת חברתית עם הורים הוא מתחת לממוצע הבינלאומי, אם כי בישראל הוא נמוך יותר (-0.32). לעומת זאת, כך עולה, כי אינדקס תקשורת תרבותית עם הורים הוא גבוה מהממוצע הבינלאומי.

- נבדק במחקר הקשר בין ילד להורה בעל לימודים עממיים, תיכוניים והשכלה גבוהה. בתוך כך עולה, כי אחוז התלמידים בישראל שלאמותיהם רק השכלה של בית ספר עממי הוא 36%, תיכון - 21%. נתונים אלו נמוכים מהממוצע הבינלאומי.

בישראל, אחוז התלמידים שלאמותיהם השכלה על תיכונית כ-43% גבוה מהממוצע הבינלאומי. נמצא בישראל כי קיימים פערים בהישגים בין תלמידים שאמותיהם סיימו בית ספר יסודי לעומת ילדים שאמותיהם סיימו השכלה על תיכונית.

- בישראל אחוז מועט יחסית של תלמידים (8.5%) החיים במשפחה חד הורית, לעומת הממוצע הבינלאומי (14.7.%). ברמה הכללית עולה, כי הישגי תלמידים למשפחות חד הוריות נמוכים מהישגי תלמידים למשפחות רגילות.

- בישראל 75% מהתלמידים והוריהם הם ילידי הארץ. שיעור זה נמוך מהממוצע הבינלאומי (91%) ומשאר המדינות המצטינות, למעט הונג קונג. לא נמצאו בישראל הבדלים בהישגי קריאה, מתמטיקה ומדעים של תלמידים שהם ילידי הארץ או חו"ל. זאת בניגוד לממוצע הבינלאומי.

עוד נמצא במחקר, כי בישראל כ-10% מהתלמידים מדברים בביתם שפה זרה. שיעור זה הינו גבוה מהממוצע הבינלאומי (5.5%). לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים בהישגים בקריאה, מתמטיקה ומדעים של תלמידים שבביתם מדברים שפה זרה לאלו שמדברים את שפת האם.