הצעת חוק שאושרה בממשלה עשויה להביא למינוי גרוניס לנשיא העליון

ועדת השרים לענייני חקיקה העבירה (יום א', 19.6.11) את הצעת החוק של ח"כ יעקב כץ שעל פיה יוכל נשיא בית המשפט העליון להתמנות לתפקיד גם אם יוכל למלא את תפקידו במשך שנתיים בלבד.

במסגרת ההצעה מתוקן חוק בתי המשפט לאחר שבשנת 2007 נוסף בו סעיף הקובע ששופט לא יוכל להתמנות לנשיא אם לא יוכל לכהן בתפקיד זה שלוש שנים לפחות. מטרת ההצעה, כנימוקו של שר המשפטים דאז דניאל פרידמן היא "שלא יהיו חילופים מהירים אך ורק לצורך הענקת תואר או הבטחת פנסיה".

ח"כ כץ ציין כי בהצעה זו של פרידמן יש גם הרעה לשופטים ולמערכת המשפט בכך שהיא מצמצמת את מספר המועמדים לתפקיד הנשיא ומצמצמת את הגיוון שניתן לתת לתפקיד מכלל האוכלוסיה.

"כדי לשמור על איזון בו מצד אחד לא יהיו חילופים מהירים אך ורק לצורך הענקת תואר ומצד שני להבטיח מרחב אפשרויות, מוצע לצמצם את תקופת הכהונה ההכרחית לשנתיים. לפי הצעה זו שופט יוכל להתמנות לנשיא רק אם יוכל לכהן שנתיים לפחות", ציין בדברי ההסבר להצעתו.

מדובר בהצעה שהמשמעות המעשית שלה מיידית. ב-28 בפברואר מגיעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, לגיל הפרישה (70) ואמורים למנות במקומה נשיא חדש.

על-פי שיטת הסניוריטי הנהוגה עד היום אמור השופט אשר גרוניס לקבל את התפקיד. אולם גרוניס, יליד 17 בינואר 1945, יוכל לכהן בתפקיד רק שנתיים ועשרה חודשים. על-פי החוק הקיים הוא לא יוכל להתמנות לתפקיד ובמקומו תמונה השופטת מרים נאור הנחשבת למחמירה.

אם יצליח התיקון לחוק לעבור את המשך החקיקה, יוכל גרוניס להתמנות בפברואר הקרוב לנשיא בית המשפט העליון.

השרים הפילו את ההצעה לציון רצח העם הארמני

בהחלטה נוספת שלה הפילה ועדת השרים את הצעת החוק של ח"כ אריה אלדד לציון של יום רצח העם הארמני על-ידי הטורקים.

אלדד ציין כי הגיעה העת שהרגישות המוסרית של העם היהודי תגבר על רגישות הקשרים עם טורקיה.

אולם, ככל הנראה לנוכח ההפשרה המסתמנת ביחסים בין ישראל לטורקיה באופן כללי ולנוכח המאמץ הדיפלומטי למנוע את המשט הבא לרצועת עזה באופן פרטי, דחתה ועדת השרים את ההצעה.