אחרי שנים ארוכות: הקודקס האזרחי מגיע לכנסת

הצעת חוק דיני ממונות ("הקודקס האזרחי") מונחת (ד', 15.6.2011) על שולחן הכנסת, לאחר שנים ארוכות של דיונים ומחלוקות עזות, תוך עבודה של ועדת מומחים, משרד המשפטים וקבלת תגובות מעורכי דין, אקדמאים והציבור. זהו השלב האחרון באיגוד כלל החוקים האזרחיים לחוק אחד שלם.

חקיקת החוקים האזרחיים החלה בהחלפת הדין האנגלי והעותמני מתחילת שנות ה-60, והיא נעשתה כ"פרקים פרקים" - כל חוק בנפרד. הצעת החוק המוצעת מגלמת את השלב הסופי שבו כל הפרקים יהיו לאחד - חוק שלם ומאוחד.

הצעת החוק זו נועדה להחליף, בין השאר, כלל חוקי החוזים, הכלליים והמיוחדים, את פקודת הנזיקין וחקיקה הנילוות לה, את חוק המקרקעין, המיטלטלין והנאמנות, חוק הירושה וההתיישנות, ולאחדם תחת חוק אחד.

חקיקה מדורגת במשך חצי יובל

בשנים 1984-1958 חוקקה הכנסת חוקים הנוגעים למשפט האזרחי, בנושאים כגון: חוזים, נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט, מקרקעין, מיטלטלין, מכר, שליחות, התיישנות, שמירה, השבת אבידה ושכירות ושאילה. כל אחד מהחוקים החדשים נועד להיות פרק ב"קודקס" מקיף של המשפט האזרחי.

לדברי משרד המשפטים, חסרונותיה של החקיקה הקיימת גלויים לעין. שיטת החקיקה יצרה מצב בו אין עקרונות אחידים, אין הרמוניה בין החוקים השונים, הניסוח אינו אחיד והפתרונות המשפטיים המוצעים בסוגיות דומות אינם משתלבים לעיתים כראוי זה בזה. על-רקע זה הורגש הצורך להשלים את מפעל הקודיפיקציה של המשפט האזרחי.

פרופ' אורי ידין ז"ל, אשר היה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והממונה על תכנון החקיקה ,הכין בשעתו טיוטא ראשונית לקודקס האזרחי, טיוטא אשר הושלמה על-ידי עובדי משרד המשפטים. הטיוטא הונחה כיסוד לעבודתה של ועדה ציבורית שבראשה עמד נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, וחבריה היו בכירי המשפטנים המומחים בתחום המשפט האזרחי. הוועדה עסקה בנושא, בעצמה ובאמצעות וועדות משנה, במשך שנים רבות.

שמירה על הדין הקיים ותיקון החסרונות

הצעת חוק דיני ממונות מהווה ביסודה איסוף פרקי החקיקה הקיימים והאחדתם בדבר חקיקה אחד. המגמה אשר כיוונה את עבודת הוועדה לא הייתה יצירת מהפיכה בחקיקה האזרחית ושינוי המשפט האזרחי מיסודו. לדברי המשרד, נקודת המוצא הייתה שמירה על הדין הקיים, תוך תיקון החסרונות שנמצאו בו. כתוצאה מכך, ישנם נושאים שהשינויים בהם מועטים ומתבטאים אך בהתאמת הניסוח והמינוח. במספר עניינים לא היה מנוס מתיקון עמוק יותר, משום שניסיון העבר העלה, כי ההסדרים היו חסרים וכי מלאכת התיקון והשיפור הנדרשת היא מקיפה יסודית.

הצעת חוק דיני ממונות שואפת להסדיר באופן שלם ומלא את היחסים המשפטיים בתחומי המשפט האזרחי באמצעות חוק אחד, בלא להשאיר בו במתכוון שטחים בלתי מוסדרים. כך, למשל, נקבעה תפיסה כוללת באשר לדיני החיובים, תוך קביעת פרק כללי של הסדרים משותפים והתפצלות בהמשך לענפים השונים של דיני החיובים (חוזים, נזיקין, עשיית עושר, חיובי אמון). בנוסף, נקבעו התאמות פנימיות בהסדרים השונים, למשל בהוראות הדנות בחוזים המיוחדים.

היתרונות בחוק החדש

משרד המשפטים מונה מספר יתרונות עקרוניים בחוק החדש:

* שיפור הוודאות המשפטית באמצעות הבטחת עקביות ואחידות.

* עקביות ואחידות והתאמה בין ההסדרים במגזרים שונים בהם זו נעדרת כיום.

* התאמת הדין למגמות התפתחות מודרניות.

* ביסוס תורת משפט כוללת.

* "עיבוי" הבסיס החקיקתי להסדרים.

* רוויזיה כוללת של הוראות החקיקה.

היקפה של הרוויזיה משתנה בהתאם לאופי העניין הנדון. בנושאים בהם הדין משביע רצון, נעשו שינויים מעטים בלבד. כך הוא המצב, למשל, לעניין החלק הכללי של דין החוזים. לעומת זאת, דין הנזיקין חייב רוויזיה מקיפה יותר. נושאים נוספים שעברו רוויזיה מקיפה הם דין הסיכול, הסדר דין התרופות, דיני ריבוי חייבים ונושים ודיני העיכבון. כמו-כן הוכן חלק התיישנות חדש.

בקבוצה רחבה של מקרים, הרוויזיה בהצעת החוק היא בעלת אופי נקודתי, תוך תיקון ליקויים מסוימים בהוראות נתונות, כנדרש לאור הניסיון הפסיקתי או הספרות.

הצעת החוק מורכבת מחמישה חלקים מרכזיים: חטיבה כללית ובה עקרונות החוק, ופעולות משפטיות (חלק שני), חטיבה הדנה בחיובים (חלק שלישי), חטיבה הדנה בנכסים (חלק רביעי) חטיבה הדנה בירושה (חלק חמישי) וחטיבה הדנה בהתיישנות (חלק שישי). כל אחד מחלקי החיובים והנכסים מתחלק לחלקי משנה, תוך הליכה מהכללי והמשותף אל הפרטני והנפרד, באופן שיטתי והגיוני. מבנה החוק אחיד והוא מקל על המיון והסיווג של הסוגיות השונות ומבטיח ודאות וביטחון משפטי.