זוהו הגנים הקשורים למיגרנות

מדענים גילו שלישיית גנים הקשורה לכאבי ראש מסוג מיגרנה, כולל גן אחד שהקשר שלו מוגבל רק לנשים.

מיגרנות - כאבי ראש אקוטיים, המלווים לעתים באאורה (הילה) - שהסובלים מהן מרגישים כי הם רואים דרך זכוכית עמומה, משפיעים על כ-20% מהאוכלוסיה. מדענים מתארים את המצב, השכיח פי 4-3 בקרב נשים, כהפרעה מוחית בה תאי עצב, כלומר תאי מוח, מגיבים בצורה חריגה לגירויים שונים. הגורם המדויק למצב אינו ידוע, אך תורשה משחקת תפקיד משמעותי בו.

כדי להעריך את המרכיב הגנטי, החוקרים, מבית חולים בריגהאם ונשים בבוסטון, נעזרו במידע בינלאומי של גנום של 23,230 נשים, מהן 5,122 סבלו ממיגרנות. המחקר, שפורסם בעיתון הבריטי "Nature Genetics", הוא המקיף ביותר מסוגו. הוא גילה שינויים בשלושה גנים הנוכחים בצורה שכיחה יותר אצל אנשים הסובלים ממיגרנות. שניים מהם, הידועים כ-PRDM16 ו-TRPM8, נמצאים קשורים ספציפית למיגרנות, בניגוד לסוגים אחרים של כאבי ראש.

בנוסף, ה-TRPM8 נמצא קשור למיגרנות רק בקרב נשים. מחקרים מוקדמים הראו כי אותו גן מכיל את "החתימה הגנטית" לתחושת הכאב הן בקרב גברים והן בקרב נשים. הגן השלישי - TRPM8 - מעורב בתחושת הבנת העולם החיצון ובמסלולים כימיים בתוך המוח.

לדברי החוקרים, מוחו של אדם הסובל ממיגרנות מגיב בצורה שונה למעוררים מסוימים, ותאי העצב שלו "משוחחים" בצורה שונה האחד עם השני. נוירוטרנסמיטרים (מעביר כימי בין-עצבי, חומר נושא מידע במערכת העצבים) רבים מעורבים ב"שיחות" הללו ולחלק מהם יש תפקיד מיוחד במיגרנות.

ה-LRP1 פועל עם חלק מנוירוטסנרמיטרים אלו וייתכן שהוא מווסת את התגובות העצביות המעוררות או מדכאות את התקפי המיגרנה. אף אחת מהגרסאות הגנטיות לא נמצאה קשורה בצורה סציפית למיגרנות, עם או ללא אאורה.

הממצאים, שפורסמו ב-"Nature Genetics", חזרו על עצמם בשני מחקרים שהיו מבוססים על אוכלוסיה קטנה יותר, האחד בהולנד והשני בגרמניה.

תורשה של אחת מהגרסאות הגנטיות משנה את הסיכון למיגרנה ב-15%-10%, וההשפעה של גנים אלו לא גדולה מספיק כדי שתשמש באופן מיידי ככלי אבחוני.