עיתונות חרדית רואה מפגרים בעין יפה יותר

סקר משרד הרווחה והשירותים החברתיים בנושא ניתוח תדמית בתקשורת של מפגרים, מעלה ממצאים משמעותיים שבאמצעותם ניתן לנבא את יחס הציבור לנושא כפי שמשתקף בעיתונות הכתובה הכללית, המקומית ובאינטרנט.

נושא הפיגור השכלי זוכה לחשיפה שהיא בעיקרה חיובית ונייטרלית. בעיתונות הכתובה הסיקור הוא חיובי יחסית, בעוד האינטרנט מתאפיין בטון נייטרלי יותר. מרבית הסיקור בעיתונות הכתובה התרכז במקומונים. כתבות אלה זכו לרגש חיובי יותר, בעיקר באמצעות סיפורים על שילוב מפגרים בחברה בתחומים התרבותיים.

עם זאת יש לזכור כי למקומונים היקף חשיפה נמוך יחסית לעיתונות הארצית. הכתבות הנייטרליות בעיתונות הארצית מתארות עוולות שונות הנגרמות לאוכלוסיית המפגרים ויש ערך בעצם חשיפתן, אך הן אינן מציעות דרך מעשית להתמודדות עם המצב. באופן זה הן מנציחות את הימצאותם של מפגרים בעמדה נחותה לעומת שאר החברה.

באינטרנט התחומים הזוכים למירב החשיפה הינם התחומים ה"חדשותיים" יותר. התחום המשפטי-פלילי הקשור למפגרים תופס כרבע מהסיקור, נתח משמעותי בהרבה מאשר בעיתונות. זאת על-חשבון סיקור השילוב בתרבות ובחברה. לא ברור כיצד נמדד נתון זה. לדברי עורכי המחקר, פער זה מסביר במידה רבה את הטון הנייטרלי יותר במדיום זה.

העיתונות היומית, לעומת מקומונים ומגזינים, נוטה לדווח יותר על האירועים השליליים שבהם מעורבים מפגרים, בעיקר בתחום הפלילי-משפטי.

הסקר, המוצג (יום ג', 14.6.11) בכינוס השנתי של האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי, בנוי על ניתוח מדגם של 891 ידיעות שפורסמו בכלל אמצעי התקשורת בחודשים יולי עד דצמבר 2010 מתוכם 596 כתבות בעיתונות ו-295 כתבות באתרי האינטרנט. הסקר נערך על-ידי חברת "יפעת- מחקרי מדיה". מושאי המחקר היו: נושא הפיגור שכלי, עמותות למען מפגרים, גורמי ממשל וחברות פרטיות. תחומי הסיקור בהן התמקד הסקר: אבחון - מחקר וטיפול מונע, התמודדות וטיפול, משפט ופלילי, פעילות כללית ותרומות, שילוב בחינוך, שילוב בתעסוקה, שילוב בתרבות ובחברה, תנאי מחיה ורווחה.

עוד נתונים מן הסקר:

* שני שלישים מהסיקור עוסק בנושאים פרקטיים הנוגעים לשילובה של האוכלוסיה בחברה, ושליש מהחשיפה עוסק בתופעת הפיגור השכלי ובהשלכותיה בתחומי האבחון והטיפול. הכתבות הטיפוליות כוונו בעיקר להורים ועיקר המסר בהן התמקד בטיפול מונע ובאבחון בזמן הריון. אחוז קטן מהכתבות התמקד בהתמודדות היומיומית עם קשיי התפקוד של בן משפחה מפגר. בנוסף, לא הודגש התחום התעסוקתי, המאפשר קיום עצמאי לבוגרים וזכה לנתח סיקור של 3%.

* במגזר החרדי הסיקור היה חיובי יותר בהשוואה למגזר הכללי. תחום הסיקור העיקרי היה השילוב במסגרת מערכת החינוך החרדית. התחום השני באיזכוריו היה אבחון, מחקר וטיפול מונע. גודלו היחסי של נתח תחום סיקור זה היה כפול בהשוואה לכמות היחסית במגזר הכללי.

* העמותות השונות מתוארות בדרך כלל כמתמקדות בתחומי השילוב החברתי השונים. לעומתן, הגורמים המוסדיים השונים נעדרים מהתחומים הללו ועוסקים בעיקר בתחומים הרשמיים של התמודדות, רווחה וחינוך ולרוב מוזכרים בהקשר ביקורתי יותר של הזנחה תקציבית והתעלמות מצרכים בסיסיים. מתוך כלל הגורמים הממשלתיים (כגון: משרד החינוך, משרד הבריאות, עיריות וגופי ממשל הנותנים שירותים בתחום הפיגור השכלי), משרד הרווחה הוא הפעיל ביותר ומצויר בתקשורת באור החיובי ביותר.