המתיחות במזה"ת העלתה סיכון האשראי של ישראל ב-50%

בשוק ה-CDS, שבו מתקיים מסחר על רמת הסיכון של המשק הישראלי, חלה מתחילת 2011 עלייה בערכן של התעודות של ישראל לרמה של 180 נקודות בסיס - זינוק של מעל ל-50%. בשנתיים האחרונות ניתן לראות כי תנועת תעודות ה-CDS של ישראל נעה ברמות של בין 110 ל-120 נקודות בסיס. הנתונים הוצגו (יום ב', 13.6.11) בכינוס משותף לחברת הדירוג מידרוג ואיגוד החברות הציבוריות.

בכינוס השתתף ניל קורני, סמנכ"ל סיטי בנק בישראל, שאמר כי זינוק נובע מהגנות שרכשו זרים שחוששים מאפשרות של קריסה בישראל כתוצאה מחוסר היציבות האזורי. לשם השוואה, סיכון האשראי של מצרים עלה מ-200 ל-450 נקודות בסיס באותה התקופה. לדברי קורני, "הסיכון למדינת ישראל מאי היציבות במזרת התיכון עלה משמעותית".

בנימה אופטימית יותר אמר קורני כי "אם ננטרל את הסיכונים האזוריים - דירוג האשראי הישראלי היה הרבה יותר גבוה. בסך-הכל לגורמים החיוביים עדיין יש יותר משקל לעומת הדברים השליליים. בטווח הארוך יש אופטימיות זהירה לירידה ברמת הסיכון של ישראל".

לדבריו, "עברנו אירועים פוליטיים רבים שהיו להם השלכות על שוק ההון. מניסיון העבר, ניתן ללמוד ששוק ההון הישראלי התאושש והציג עלייה עקבית לאחר ההשפעה הנקודתית וקצרת הטווח של אירוע כזה או אחר".

בכינוס אמר גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, כי "המצב הכלכלי של ישראל לכאורה טוב, אך עם זאת, למשקיעים הזרים קשה להתעלם מהסביבה הגיאופוליטית, עם המתיחות בסוריה, במצרים ועצרת האו"ם בספטמבר וההכרזה הצפויה על מדינה פלשתינית". סואן הוסיף כי "שוק ההון והמשק הישראלי נמצאים כיום בתקופה של חוסר ודאות אנחנו יכולים לצלוח את המשברים הללו בשלום, אך קיים גם סיכון שהמשק הישראלי ייאלץ לשלם מחיר כבד בעקבות האירועים בחודשים הקרובים".

פרופסור עוזי רבי, מנהל מרכז משה דיין ללימודי המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, אמר כי המזרח התיכון שאנו רואים היום הוא מזרח תיכון שונה לגמרי ממה שאנו מכירים בשנים האחרונות. "בניגוד למאה ה-20 - שם זרע הפורענות שהפיל משטרים יכול היה לבוא או מהצבא או מהמסגדים, כיום, במאה ה-21, העם, באמצעות הרשתות החברתיות, מהווה כוח מהותי ואתגר למשטרים במדינות ערב", ציין רבי. לשיטתו, ירדן ומרוקו עלולות בהחלט להיות המדינות הבאות בתור בשורה של משטרים שייפלו.

יורם גבאי, יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות, ששימש בעבר כממונה על הכנסות המדינה באוצר, אמר כי "השילוב של אי-הוודאות הגיאופוליטית באזור יחד עם המבוי הסתום מול הפלשתינים עלול להוביל להרעה כלכלית משמעותית".

"החודשים האחרונים נראים לא טוב ומזכירים את הימים שהיו לפני האינתיפאדה השנייה: מבוי סתום פוליטי בלי שום אופציה לשיפור", אמר גבאי. לדבריו, אין נקודת היאחזות להמשך השיחות בכל נושאי הליבה - לא בנושא ירושלים, לא בסוגיית הגבולות ולא בסוגיית הפליטים".

אביטל בר דיין, סמנכ"ל בכירה במידרוג, אמרה כי "הפרמטרים הכלכליים של ישראל תומכים ברמת דירוג של "AA". גורם סיכון גיאופוליטי מעיב על הדירוג הכולל, ויש צורך, בצד המשך הצעדים הכלכליים, למתן את גורם הסיכון הפוליטי בדרכים יצירתיות, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה כלכלי עם שכנותינו במדינות ערב".

בר-דיין הוסיפה כי "מודי'ס, החברה האם של מידרוג, מעריכה שישראל ניצבת בפני איומים גיאופוליטיים משמעותיים, אך למרות זאת, להערכתה, למדינה גם יכולת התאוששות וחזרה למתווה צמיחה". לדבריה, בעבר, למרות אירועים כמו פיצוץ בועת ההיי-טק, ההינתקות, התחזקות אירן, המלחמות בעזה ובלבנון - הדירוג נשמר לכל אורך התקופה.

ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי, משנה למנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, אמר כי קיצוץ בטווח הארוך של תקציב הביטחון הוא הקטר שיוביל לירידה משמעותית ביחס החוב לתוצר במשק הישראלי. לטענתו, האירועים האחרונים יצרו סביבה של חוסר-ודאות לגבי ירידה אפשרית בתקציב הביטחון בשל הצורך האפשרי בהגדלתו מול איומים חדשים.