כאשר שוטרים נוטלים את החוק לידיהם

דוח נציבות תלונות הציבור כולל שלושה מקרים מטרידים של התנהגות בלתי חוקית מצד מי שאמורים לאכוף אותו - אנשי משטרת ישראל. המקרה השלישי גם מגלה כיצד מסמסה יחידת תלונות הציבור את הטיפול בתלונה נגד שני שוטרים.

הקצינה ש"מרחה" את התלונה

המתלונן נסע ברכבו ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב, והבחין בניידת משטרה שעמדה במקביל לרכב אחר וחסמה שניים משלושת הנתיבים שבכביש. בניידת היו שני שוטרים, ואחד מהם רשם דוח תנועה והושיט אותו דרך החלון לנהג שישב באותו רכב.

המתלונן התלונן ביחידה לתלונות הציבור של המשטרה על התנהגות השוטרים, ואף מסר לה את מספר הרישוי של הניידת שבה נסעו. אך קצינת תלונות הציבור של המרחב, שבדקה את התלונה, קבעה שהתלונה אינה מוכחת, מכיוון שהשוטרים שנסעו בניידת מסרו כי אינם זוכרים אירוע מסוג זה. בירור התלונה בידי הנציבות העלה כמה ליקויים בפעולות היחידה והקצינה:

* הקצינה לא ניסתה לאתר את דוח התנועה שניתן, ולכן לא הציגה אותו לשוטרים שעימם נעשה הבירור כדי לרענן את זכרונם בנוגע לאירוע.

* לבקשת הנציבות אותר הדוח, והתברר שהשוטרים שעימם נעשה הבירור לא נהגו כלל בניידת שבה מדובר, ולא הם רשמו את הדוח.

* הנציבות עמדה על כך שייעשה בירור עם השוטר שנהג בניידת במועד הרלוונטי. ואולם, אף שפקודות המטה הארצי קובעות, כי יש להזמין את הנילון למסירת עדות, הסתפקה הקצינה בשיחה בטלפון עם השוטר; את השיחה היא תיעדה במזכר קצר ובו נאמר, כי השוטר אינו זוכר את האירוע, וכי לא ייתכן שדוח תנועה נרשם בעת שהניידת עמדה באמצע הכביש.

* הקצינה הסתפקה בבירור הטלפוני הקצר שעשתה עם השוטר וקבעה שוב, כי התלונה אינה מוכחת. היא לא ניסתה למצוא ראיות נוספות - על-ידי איתור השוטר האחר שהיה בניידת ותחקורו או תשאול הנהג שקיבל את הדוח. עובדי הנציבות שוחחו עם הנהג (שפרטיו היו רשומים על גבי הדוח), ומדבריו עלה שהניידת אכן עמדה במקביל לרכבו, והשוטר רשם את הדוח כשהוא יושב בניידת.

נציבות תלונות הציבור קבעה כי תלונת המתלונן על השוטר הייתה מוצדקת, וכך גם תלונתו על אופן בירור התלונה ביחידה. בשל חוסר תשומת לב מספקת נמסרו לקצינה בתחילה פרטים שגויים על זהות השוטרים שבניידת, וכתוצאה מכך התקיים בירור עם שוטרים שאינם קשורים לאירוע. יתר על כן, בירור יסודי של התלונה במשטרה היה מאפשר להכריע בין הגרסאות הסותרות גם מבלי התערבותה של הנציבות. הנציבות הצביעה לפני המשטרה על הצורך להנחות את שוטרי התנועה להימנע ככל הניתן מהפרעה לתנועה בעת רישום דוחות.

השוטר שעיכב את האוטובוס

המתלוננת נסעה באוטובוס מנתניה לירושלים. כשהגיע האוטובוס לצומת בני עטרות ונהג האוטובוס ביקש להוריד ולהעלות נוסעים בתחנה שבמקום, הוא גילה, כי מפרץ החניה של התחנה חסום בידי שתי מכוניות ואופנוע. הנהג צפר פעם אחת כדי לאותת לכלי הרכב לפנות את מפרץ החניה, ונהגי המכוניות אכן עזבו את המקום.

לעומת זאת, נהג האופנוע, שהתברר לאחר מכן שהוא שוטר הלבוש בבגדים אזרחיים, עלה לאוטובוס ודרש את רשיון הנהיגה של הנהג בנימוק שהוא עבר עבירה של הפעלת צופר שלא לשם מניעת סכנה. הנהג ביקש מהשוטר להזדהות, אך השוטר התעלם מהבקשה, נטל מהנהג את רישיונו והורה לו להתלוות אליו לתחנת המשטרה הקרובה במסובים כדי לקבל את רישיונו בחזרה. הנהג הסביר לשוטר, כי אינו יכול להטריח 60 נוסעי אוטובוס לתחנת המשטרה, אך גם אינו יכול להמשיך בנסיעה לירושלים ללא רישיון נהיגה וללא אישור בכתב מהשוטר על תפיסת הרישיון שלו.

השוטר התעלם מדברי הנהג ועזב את המקום עם הרישיון כשהוא משאיר את האוטובוס על נוסעיו ללא אפשרות להמשיך בנסיעה. בלית ברירה נסע הנהג עם רוב הנוסעים לתחנת המשטרה במסובים, אך השוטר לא היה במקום. לאחר המתנה נוספת, שבמהלכה נשלח לתחנה אוטובוס אחר והסיע את הנוסעים ליעדם, הגיע השוטר לתחנה, רשם לנהג הודעת קנס והחזיר לו את הרישיון. המתלוננת הלינה על התנהגות השוטר, שבגללה עוכב אוטובוס על נוסעיו במשך כשעתיים. בירור התלונה העלה ליקויים בתפקודו המקצועי של השוטר ובהתנהגותו כלפי הנהג והנוסעים:

* השוטר לא היה מוסמך לתפוס את רישיון הנהיגה של הנהג, שכן לפי הדין, העבירה שבגינה נתן לנהג את הודעת תשלום הקנס אינה נמנית עם העבירות שבגינן מוסמך שוטר לתפוס רישיון נהיגה. לכל היותר היה השוטר יכול לרשום את פרטי הנהג ולשלוח לו את הודעת הקנס בדואר.

* גם לו היה השוטר מוסמך לתפוס את רישיון הנהיגה של הנהג, היה עליו לתת לו אישור על תפיסת הרישיון כדי שיוכל להמשיך בנסיעה. במקום זאת הנחה השוטר את הנהג להמשיך בנסיעה והוסיף שאם יעצור אותו שוטר אחר, יגיד לו להתקשר לתחנת המשטרה שאליה הוא שייך. התברר, כי אסור היה לשוטר לתת הנחיה זו.

* השוטר הנחה את נהג האוטובוס לחזור לתחנת מסובים בתום הנסיעה כדי לקבל בחזרה את רשיונו. נוכח המרחק בין תחנת המשטרה לירושלים, הנחיה זו היא בלתי סבירה, ולא היה מקום לתת אותה גם אילו היה השוטר רשאי לקחת מהנהג את רשיונו.

* השוטר התנהג בבוטות כלפי נהג האוטובוס וסירב להזדהות לפניו.

מסקנות בירור התלונה, ולפיהן פעל השוטר באופן בלתי מקצועי ועל-פי שיקול דעת מוטעה, הובאו לידיעת סגן מפכ"ל המשטרה, והוא הורה על נקיטת תגובה פיקודית כלפי השוטר ועל הדרכתו כיצד היה עליו לפעול בנסיבות המקרה.

מפקד התחנה שמנע פגישה עם עו"ד

עורך דין התלונן על מפקד תחנת משטרה במחוז ירושלים, שמנע ממנו להיפגש עם עצורה, בנימוק שהיא כבר מיוצגת על-ידי עורך דין אחר. כשחזר על בקשתו להיפגש עימה או עם עורך הדין שלה, התקרב אליו המפקד בצורה מאיימת, צעק עליו והורה לו לצאת מהתחנה ולהמתין בחוץ. המתלונן המתין מחוץ לתחנה כשעה וחצי עד שיצא עורך הדין של העצורה, ואמר לו, כי גם לו לא אפשרו להיפגש עם העצורה לפני שנחקרה אלא רק לאחר מכן.

במסגרת בירור התלונה, זומן מפקד התחנה לבירור בנציבות. הבירור העלה, כי עורך הדין שעימו ביקשה העצורה להיפגש לפני חקירתה הגיע אל התחנה, אולם עוכב ונחקר בחשד לאיומים ולהכשלת שוטר במילוי תפקידו, ורק לאחר סיום חקירתו התאפשר לו להיפגש עם העצורה. עוד העלה הבירור כי הפגישה ביניהם התקיימה במסדרון מחוץ לחדר החקירות, ולא ביחידות כנדרש. כאשר ביקש המתלונן להיפגש עם העצורה, היא טרם נפגשה עם עורך דינה בשל חקירתו, ולמרות זאת לא ניתן למתלונן להיפגש עמה בנימוק שהיא כבר מיוצגת. לא התאפשר לו גם לוודא עימה שאכן אינה זקוקה לו.

הנציבות קבעה כי התלונה מוצדקת, שכן התחנה לא אפשרה לעצורה להיפגש עם עורך דין ללא דיחוי, כנדרש בהוראות החוק, וכשאפשרה את הפגישה, היה זה רק לאחר שהעצורה נחקרה, והפגישה לא התקיימה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה. הנציבות הודיעה למפקד מחוז ירושלים, כי יש להעיר למפקד התחנה על ליקויים אלו, ויש להבהיר לגורמי החקירה בתחנות את חשיבות הזכות להיוועצות עם עורך דין, ולהנחותם לאפשר את קיום ההיוועצות בהתאם לדרישות החוק.