הממשלה מציעה תיקונים בחוק הבנקאות שמטרתם להרחיב את הפיקוח והבקרה על הבנקים

הממשלה מציעה תיקונים בחוק הבנקאות שמטרתם להרחיב את הפיקוח והבקרה על הבנקים, בין השאר באמצעות פיקוח על בעלי השליטה או על המחזיקים באמצעי השליטה.

התיקונים שהונחו אתמול (ב') על שולחן הכנסת, נוסחו על פי המלצות ועדה בראשות אוהד מראני מנכ"ל האוצר שאושרו בממשלה באוגוסט שעבר. הצורך בהמלצות הוועדה עלה בעקבות הכוונה למכור את בנק לאומי באמצעות שוק ההון. הוועדה היתה סבורה כי ראוי ליישם חלק מהמלצותיה גם על בנקים בעלי גרעין שליטה מזוהה.

התיקונים הראשונים בהצעת הממשלה נועדו למנוע ניגודי עניינים בין בנקים ושיתוף פעולה ביניהם, אשר עלולים לגרום לצמצום התחרות במערכת הבנקאית ובשוק ההון, כגון הוספת שיקולי תחרות בשוק ההון במתן רשיונות לצד שיקולים במערכת הבנקאית ואחרים.

בהקשר זה מוצע גם לאסור במפורש על בנק להחזיק אמצעי שליטה בבנק אחר או בתאגיד החזקה בנקאית אלא אם שיעור ההחזקה איננו עולה על אחוז אחד, ושיעור כל החזקות הבנק בבנקים ותאגידי החזקה בנקאיים אחרים אינו עולה על 5 אחוזים; או אם הבנק שולט באופן בלעדי בבנק ובתאגידים האחרים כשבידו יותר ממחצית אמצעי השליטה.

התנאי האחרון נועד למנוע מצב שבו בנק אשר מחזיק במיעוט אמצעי השליטה בבנק אחר יישא לבדו בנטל לכיסוי הפסדים אם יווצרו כאלה.

עם זאת מוצע לקבוע כי הוראה זו לא תחול על שעבוד אמצעי השליטה כדי שלא לפגוע בנוהג של שעבוד תיקי ניירות ערך כבטוחה לאשראי, הכוללים בין השאר גם אמצעי שליטה בבנקים אחרים.

מוצע גם להוסיף הוראת מעבר למקרה שהבנק החזיק באמצעי שליטה בנ"ל שלא בשיעורים ובתנאים שנקבעו. ההוראה מאפשר לבנק להמשיך ולהחזיק באמצעים אלה, ובלבד שלא ירכוש אמצעי שליטה נוספים. השעבוד יחול רק על אמצעי שליטה של בנק בתאגיד ריאלי.

תיקונים נוספים מגבילים החזקות של משקיעים מוסדיים בבנק אחר, כגון איסור על משקיעים קשורים להחזיק כולם יחד באמצעי שליטה בבנק בשיעור שעולה על 5 אחוזים מל סוג של אמצעי שליטה בבנק שאיננו הבנק השולט בהם.

גם משקיעים אלה יוכלו להחזיק באמצעי השליטה אם עלו על 5 אחוזים לפני קבלת החוק החדש (במקום 10% בחוק הקיים), בתנאי שלא ירכשו אמצעי שליטה נוספים.

הסמכות שניתנה לנגיד בנק ישראל לאשר החזקות גבוהות יותר הותאמה לשיעור המופחת בחוק המוצע. סמכות הנגיד לאשר החזקות יתר הותאמה להפחתה הנ"ל.

לדברי הממשלה התיקון נדרש לאור הניסיון שהצטבר מהפעלת חוק הבנקאות. הניסיון מלמד כי ברוב המקרים משקיע המבקש להחזיק במניות בנק בשיעור העולה על 5% מאמצעי השליטה איננו פועל כמשקיע פיננסי רגיל, ולפיכך מוטב להקדים את בדיקתו ולחייב אותו בקבלת היתר הנגיד כבר בשלב זה.

לדרישה זו משנה חשיבות כשמדובר בבנק שאין לגביו גרעין שליטה בהיתר הנגיד. לפיכך, ההחזקה באמצעי השליטה מפוזרת אצל מחזיקים רבים ובמקרה כזה יש פוטנציאל השפעה למחזיקים באמצעי שליטה נמוכים יחסית.

עוד מוצע להוסיף לחוק הקיים הוראה מפורשת המחייבת היתר מהנגיד גם להסכמה של אדם עם אדם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור מסוים בבנק או בתאגיד החזקה בנקאית גם אם מדובר בשיתוף פעולה חד פעמי.

זאת בניגוד לחוק הקיים שאיננו מחייב היתר להסכמה חד-פעמית. התיקון נדרש כדי למנוע מצב שבו מספר בעלי מניות יגרמו לבחירת דירקטור מסוים וישיגו יכולת השפעה מהותית. כמו כן, מאחר שהמספר המרבי של הדירקטורים בבנק הוא 15, הרי שחלקו של כל אחד מבעלי הזכות למנות דירקטור הוא למעלה מ-5%.

דרישת ההיתר לא תחול על הצעת מועמדים לדירקטורים. הצעת החוק מסמיכה את הנגיד גם לבטל או לשנות את ההיתר בתנאים מסוימים.

הצעת החוק מרחיבה את סמכויות הנגיד, אם נמצא משקיע שרכש אמצעי שליטה מעל המותר ובלא היתר, גם למתן הוראה למכור את היתרה, או לא להפעיל את זכויות ההצבעה שלו למינוי דירקטורים או שהצבעתו לא תבוא במניין, ואף לבטל את מינוי הדירקטור שנגרם בשל הצבעתו.

הוראות חדשות אחרות מגבילות על מינוי דירקטורים בנסיבות של פיזור אמצעי שליטה בשיעורים נמוכים, או מסדירות מינוי דירקטור במקרים מיוחדים. בהצעת הממשלה נקבע כי את הדירקטורים בבנקים תביע ועדה במינוי הנגיד בהרכב של 5 חברים בראשות שופט שתחתיו אנשי משק וכלכלה או מהסגל האקדמאי.

באשר לחובת הדיווח על החזקת אמצעי שליטה, מחליפה הצעת הממשלה את ההוראות הקיימות ומרחיבה את רשימת החייבים בדיווח לבנק או לתאגיד השליטה הבנקאית על החזקת אמצעי השליטה בתאגידים, החל במי שמחזיק ביותר מ-2.5% מכל סוג של אמצעי שליטה, כולל מי שמחזיקים באמצעי השליטה כערובה, למעט אם המחזיק הוא הבנק.

תיקונים נוספים בהצעת הממשלה מחייבים אישור של המפקח על הבנקים לכל מינוי של נושא משרה בבנקים (בדרך כלל מנכ"ל ומבקר פנים) בהודעה מראש, תוך הימנעות מהמינוי אם המפקח הודיע על התנגדותו.

על החלטת הנגיד ניתן לערער בבית המשפט המחוזי בירושלים. זאת ככלי בקרה על שמירת איכות הניהול בבנקים. למפקח על הבנקים ניתנה גם סמכות לקבל מידע ולהעבירו לרשות המפקחת על הבנקים במדינה זרה.

זאת כדי לאפשר למערכת הבנקאית הישראלית לפעול מחוץ לישראל וכדי לאפשר לבנקים זרים לפעול בישראל. זאת על פי הוראות שקיימות בחקיקה של מדינות שונות לאור הסטנדרטים הבינלאומיים לפיקוח על תאגידים בנקאיים.

הצעת החוק תעלה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת בימים הקרובים.