ביהמ"ש: לחשוף כתובת IP של פרסום משמיץ

שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה, ריבה שרון, הורתה (26.5.11) לשלושה אתרי אינטרנט לחשוף כתובת IP של כותבי לשון הרע על צלם חתונות. שרון קבעה, כי החלטת העליון שאין לחשוף כתובות אלו אינה חלה כאשר קיים חשד ספציפי לגבי זהותו של הכותב.

הצלם אבירם פאי הסתכסך עם שלומי פנחס לאחר שצילם את חתונתו, וחוייב לפצותו ב-1,500 שקל. במקביל, פורסם במספר אתרי אינטרנט מכתב אנונימי תחת הכותרת : "זהירות! זהירות! זהירות!" מזהיר את המתחתנים משימוש בשירותיו של פאי (מדובר באתרים תפוז, וואלה, חופה ו-mit4mit).

פאי סבור שפנחס ורעייתו אחראים לפרסום, ולפיכך הגיש נגדם תביעת לשון הרע. במקביל, ביקש מבית המשפט להורות לאתרים לחשוף את כתובות ה-IP של שולחי אותו מכתב, על-מנת שיוכל להוכיח שאכן הנתבעים הם הכותבים.

האתרים התנגדו לחשיפה, תוך שהם מסתמכים על החלטת בית המשפט העליון, לפיה אין לחשוף כתובות IP. ואולם, שרון אומרת, כי באותו מקרה התייחס העליון רק למצב בו אין כל חשד מיהו כותב הדיבה ולכן אין לאפשר "מסע ציד" כללי. במקרה הנדון, היא אומרת, מאחר שקיים חשד כלפי אדם ספציפי, הלכת העליון אינה חלה ויש לאפשר לתובע לאמת (או להפריך) את חשדו.

שרון אומרת: "הנתונים והאפשרויות העומדות בפני משתמשים ברשת מאפשרים ליודעי דבר ו/או לחורשי רעה, להסתתר מאחורי מסך וירטואלי בלתי חדיר והאפשרות לשגר מסרים תחת שם בדוי ו/או באופן אנונימי ללא יכולת עיקוב ממשית (כאשר מדובר למשל ברשת אלחוטית המותקנת במקום ציבורי), אינה מסייעת רק לכותבי סיפורי מתח וריגול. היא עלולה לשמש מכשיר מסוכן ביותר בידי מי שמבקש לטשטש את עקבותיו.

"בכך עלולים להגרם נזקים בלתי הפיכים לפרטים וגופים, לרבות פגיעה בזכות היסוד לשמירה על שמם הטוב , שהינה אחת מאושיות כל משטר דמוקרטי, הדרה בכפיפה אחת עם הזכות לחופש הביטוי, שהינה חשובה לא פחות לשמירה על הדמוקרטיה. הזכויות עשויות להתנגש במקרים מסויימים".

לדברי שרון, החקיקה אינה מצליחה להדבדיק את קצב השינויים הטכנולוגיים, ולפיכך מוטל על בתי המשפט להשלים את המלאכה. במקרה הזה, כאמור, היא סבורה שיש לאפשר את מסירת הכתובת.