חוק מניעת עישון - לא נאכף בישראל-אמברגו לא הלעלות

ביום שלישי, 31 במאי 2011, יצוין בישראל וברחבי העולם "יום ללא עישון", המתקיים מדי שנה מאז 1987. מטרתו, להעלות על סדר היום העולמי את נגע העישון ולהגביר את המודעות למניעת תמותה ותחלואה ממחלות הנגרמות בעקבות עישון טבק.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "האגודה למלחמה בסרטן קוראת לממשלת ישראל לאמץ את דוח הוועדה הציבורית לצמצום העישון ונזקיו. דוח הוועדה, בראשות סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן ומנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו, שיוגש לשולחן הממשלה בקרוב, נועד ליישום דרישות האמנה הבינלאומית למלחמה בעישון, אליהם התחייבה ממשלת ישראל. אחת הבעיות המרכזיות ביישום החוק הלכה למעשה, הינה היעדר אכיפה מספקת. אין ספק, כי יש לדאוג לאכיפה משמעותית כנדרש וכפי שעולה ממחקר חדש שחלקים ממנו מפורסמים כאן לראשונה".

לדברי זיו, "המחקרים המפרטים את נזקי העישון - האקטיבי והפסיבי - מתרבים והולכים. ביום הבינלאומי ללא עישון, האגודה למלחמה בסרטן יוצאת בקריאה למעשנים רבים המעוניינים להפסיק לעשן: נצלו תאריך מיוחד זה להפסקת העישון - סיגריה או נרגילה. בכוחכם להפחית את הסיכון שלכם לחלות, באופן משמעותי. מטרת היום ללא עישון ופעילות האגודה בכל ימות השנה היא להילחם בנגע העישון - גורם המוות מספר אחד בעולם הניתן למניעה. יום זה נועד גם כדי לעודד את רוב הציבור שאינו מעשן להתגונן מפני עישון פסיבי ולהניע צעירים ומבוגרים, כאחד, לעמוד על זכותם לאוויר נקי ולחיים בריאים".

ממצאים מדאיגים

צילום: סיכון גבוה [צילום: פלאש 90]

מחקרים עדכניים מהעולם מציגים ממצאים חדשים על נזקי העישון:

עישון בקרב נשים, המצויות בסיכון מוגבר לסרטן שד, מעלה את הסיכון שלהן לחלות במחלות סרטן נוספות. נשים אשר עישנו לפחות 35 שנים הן בעלות סיכון הגבוה ב-60% לפתח סרטן שד ובעלות סיכון הגבוה פי ארבע ומעלה לפתח סרטן המעי הגס מאשר נשים שלא עישנו. נשים אשר עישנו למעלה מחפיסת סיגריות ביום, במשך 35 שנים ומעלה, הן בעלות סיכון הגבוה פי 30 לפתח סרטן ריאות.

מחקרים הראו כי קיים קשר בין הורים לבין מתבגרים בהיבט של נטיית המתבגרים להתחיל לעשן. יש בממצאי המחקר כדי לעודד הורים למתבגרים להמשיך לפקח עליהם ולאכוף איסור עקבי על התחלת עישון וכן ולשמור על התקשורת בינם לבין המתבגרים.

לעישון פסיבי ישנה השפעה ישירה ומדידה על מוחו של הלא-מעשן, וזאת באופן דומה לתהליך שמתרחש במוחו של המעשן עצמו. תוצאות המחקר מחזקות את נכונותה של מדיניות איסור העישון במקומות ציבוריים, ובמיוחד בחללים סגורים ובקרבת ילדים.

עישון פסיבי מעלה סיכון ללידת עובר מת ומומים מולדים.
חשיפה לעישון פסיבי העלתה את הסיכון להולדת עובר מת ב-23% ואת הסיכון למומים מולדים ב-13%. חשוב למנוע חשיפה לעישון פסיבי בקרב נשים לפני תקופת ההיריון ובמהלכה; כמו-כן, חשוב שגברים יפסיקו לעשן לפני תחילת ההיריון של בנות זוגם.

הסיכון של נשים מעשנות לפתח סרטן שד חודרני גבוה ב-16% לעומת הסיכון של נשים שלא עישנו מעולם. הסיכון של נשים שעישנו בעבר גבוה ב-9% לעומת נשים שלא עישנו מעולם.

מרבית הפאבים מאפשרים עישון

צילום: לא חסרות מאפרות [צילום: פלאש 90]

בנובמבר 2007 נכנס לתוקף התיקון האחרון לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון בישראל, במטרה להגן על הציבור מפני חשיפה לעישון כפוי במקומות ציבור כולל בפאבים וברים, ולהטיל את האחריות ליישום החוק לא רק על הרשות המקומית, אלא גם על בעלי העסקים תוך הגדלה של סכומי הקנסות (5,000 שקל על בעל העסק ו-1,000 שקל למעשן במקום אסור).

מחקר ישראלי חדש שעדיין לא פורסם, מתוך עבודת הדוקטורט של כרמית סטרן, בהנחיית פרופ' אורנה בראון-אפל וד"ר ענת דרך-זהבי, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרווחה ובריאות, אוניברסיטת חיפה נעשה כדי לבחון מהי רמת העישון הכפוי בפאבים בערים בישראל. במהלך השנים 2010-2009 נאספו נתונים מ-72 פאבים הפזורים ב-29 ערים בעלות רוב יהודי ברחבי הארץ.

במרבית הפאבים נמצא ניקוטין באוויר: בשליש מהפאבים שנדגמו נמדד ריכוז נמוך של ניקוטין; ב-30% מהפאבים נמדד ריכוז בינוני; וברבע מהם היה ריכוז גבוה של ניקוטין, כאשר בחמישה פאבים נמדד ריכוז גבוה מאד של ניקוטין. לעומת זאת בששה פאבים בלבד (8.33%) נמדד ריכוז ניקוטין העומד בדרישות החוק (µg/m30 ניקוטין באוויר). באופן כללי ממוצע הניקוטין שנמדד היה בינוני.

במרבית הפאבים הסביבה הפיזית (שטח הפאב) תומכת בעישון ואינה עומדת בדרישות החוק: במרבית הפאבים לא הוקצה אזור עישון נפרד לחלוטין לעישון בתוך הפאב, לא הוצב שילוט "אסור לעשן", וכן הוצבו מאפרות רגילות או מאולתרות. עם זאת, במרבית הפאבים שנדגמו לא הוצבו מכונות אוטומטיות לממכר סיגריות, ולא הוצבו פרסומות ו/או תמונות הקשורות לחברות טבק ברחבי המקום.

כמו-כן נמצא, שריכוז הניקוטין גבוה יותר בפאבים שהסביבה הפיזית שלהם תומכת בעישון, לעומת פאבים בעלי סביבה פיזית שאינה תומכת בעישון. כלומר, בפאבים המקצים אזור נפרד למעשנים, מציבים שילוט "אסור לעשן" ונמנעים מלהציב אוטומטים לממכר סיגריות נמדד ריכוז ניקוטין נמוך יותר בהשוואה לפאבים, שלא נוהגים כך.

בתום איסוף הנתונים מהפאבים נערכה פנייה לעיריות בערים שנכללו במחקר. נמצא, כי במחצית הערים מתבצעת אכיפה מועטה, בחמישית מהערים לא מתבצעת כלל אכיפה של החוק, ב-16% מהערים מתבצעת אכיפה בינונית, ב-12% אכיפה רבה של החוק ובעיר אחת בלבד נעשית אכיפה רבה מאד של החוק.

על-אף שהתיקון האחרון לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים קיים מזה 3 שנים וחצי, הוא אינו מיושם במרבית הפאבים ואינו נאכף על-ידי מרבית העיריות בישראל. נראה, שהגורם המרכזי ליישום החוק בפאבים הוא המדיניות שמתווה בעל הפאב, המושפעת גם ממידת אכיפת החוק על-ידי פקחי העירייה והאזרחים המבלים במקום, וגם מהלחץ של הלקוחות (המעשנים והלא מעשנים).