ביהמ"ש: יש להסביר לחולה הסיכונים שבשחרור עצמי

בית חולים חייב להסביר לחולה בצורה פרטנית וברורה מהם הסיכונים שהוא נוטל על עצמו, אם הוא מחליט להשתחרר מאשפוז בניגוד לעמדת הרופאים. אין להסתפק בטופס הסטנדרטי עליו חותם החולה. מאידך, חולה המשתחרר על דעת עצמו, נושא באחריות ניכרת להחמרה במצבו אם זו תתרחש.

כך קובע (17.5.11) סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, יחזקאל קינר. פסק הדין עוסק באדם שאושפז בבית החולים וולפסון בחולון בשל חשד לאירוע לבבי, השתחרר בניגוד להמלצת הרופאים ויום אחד לאחר מכן לקה בליבו.

קינר קבע, כי התובע ידע היטב שהובהל לבית החולים בשל חשש לאירוע לב. מאידך, הרופאים לא הסבירו לו מהם הסיכונים שהוא נוטל על עצמו בהחלטתו לעזוב את בית החולים, גליון השחרור לא כלל את החשד לאירוע הלב ולא נכללו בו הוראות לפיהן עליו לשוב לבית החולים אם הכאבים בחזהו יתחדשו.

קינר אומר: "בית החולים לא נקט, איפוא, באמות מידה סבירות ומקובלות שהיה עליו לנקוט בהן שעה שמשתחרר חולה המסרב להתאשפז, ובכך הפר חובת זהירות שהייתה מוטלת עליו בהקשר להסבר הסיכונים לתובע והסבר לגבי הצורך בחזרתו לבית החולים במקרה של המשך או החמרה בכאבים".

אולם קינר הטיל על החולה אשם תורם של 50% בשל החלטתו להשתחרר על דעת עצמו. "התובע, אדם אינטיליגנטי, השולט בעברית, ידע היטב כי קיימות סכנות בעזיבת בית החולים, וגם אם לא ידע אותן במלואן ובמלוא חומרתן, היה עליו להבין כי הדרישה להתאשפז בבית החולים איננה דרישה בעלמא, וכי הוא נוטל על עצמו סיכון בעזיבת בית החולים בניגוד לדרישת בית החולים כי יתאשפז", נאמר בפסק הדין.

קינר דחה את תביעתו של החולה נגד חברת ביקור רופא, ששיגרה רופא לביתו שעות אחדות לפני שלקה בליבו. הוא אומנם מצא שהרופא התרשל בכך שלא איבחן את בעיית הלב המתפתחת, אך קבע שהגעתו של החולה לבית החולים מוקדם יותר לא הייתה מונעת את התקף הלב.

בית החולים וולפסון חוייב לפצות את החולה (לאחר הפחתת האשם התורם) ב-400,000 שקל בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, סבל, קיצור תוחלת חיים, עזרת צד ג' והוצאות נוספות. כן חויב בתשלום שכר טירחה בסך 100,000 שקל.