פרופ' אוריאל רייכמן: "טעיתי כשתמכתי בשינוי שיטת הבחירות"

נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, פרופ' אוריאל רייכמן, מודה בטעותו ומתחרט על שתמך בשינוי שיטת הבחירות - לזו הנוכחית. כך אמר רייכמן בראיון, המתפרסם בימים אלה בירחון "עורך הדין" - ביטאון של לישכת עורכי הדין בישראל. כותרת הראיון שנתן: "טעיתי כשתמכתי בשיטוי שיטת הבחירות".

רייכמן - שנחשב לאבי השיטה ולאחד ממחולוליה המרכזיים - הוא הראשון להודות בטעותו בנושא זה. אישים בולטים נוספים שתמכו בחוק, ובהם ח"כ אמנון רובינשטיין ופרופ' דוד ליבאי, עדיין מחזיקים בדעתם לפיה נעשה שינוי מבורך בשיטת הממשל בישראל.

רייכמן נחשב לאחד מהאישים שהובילו את המהפיכה בשיטת הבחירות. יחד עם תנועת "חוקה לישראל" בראשה עמד, הוא ניהל מאבק ציבורי גדול עד לשינוי שיטת הבחירות בישראל. עתה, נוכח התוצאות, הוא הסכים להתראיין ולשתף את נציגי הביטאון במחשבותיו בנושא.

הראיון ניתן לעורכי הדין אתי לבני וד"ר יובל קרניאל. זהו ראיון מקיף, מעניין, הדן בעניינים שונים, ובראשם בתוצאות השליליות הנובעות מהחלת שיטת הבחירות החדשה. רייכמן אומר בראיון, בגילוי לב, כי התוצאה מעידה על טעות גדולה. חשיבות דבריו דווקא עכשיו נובעת מהתרחישים המסתמנים שוב במערכות הממשל בישראל. כבר עתה ברור, כי ראש הממשלה שייבחר ביום 6.2.01, יתקשה - במבנה הפרלמנטרי בישראל - להקים ממשלה יציבה, לאורך זמן.

רייכמן מסביר, כי חוקה לישראל הובילה לשינוי שיטת הממשל בישראל, כך שתהיה שיטה נשיאותית. ואולם בפועל, במהלכי החקיקה שינו את טיוטת החוק המקורית, דבר שגרם לסירוס הרעיון המקורי.

הנה מבחר מדבריו, כפי שלוקטו על-ידי עורכי הביטאון:

"השיטה שהציעה חוקה לישראל היתה שיטה נשיאותית רכה, כולל חוקה, חוק יסוד זכויות אדם, בחירות אישיות-אזוריות ושינויים רבים אחרים";

"בשיטה שלנו אי אפשר להדיח ראש ממשלה ברוב של 61 חברי כנסת ואם ראש ממשלה מתפטר מתמנה סגנו ולא מחליפים מועמד ארבעה ימים לפני הבחרות";

"אבל כשהצעת החוק נוסחה בוועדת החוקה, ריככו אותה מאוד כדי להפיג חששות מפני עודף כוח לראש ממשלה";

"אחר-כך, כשזה הגיע לכנסת, המתנגדים של השיטה הצליחו לחורר אותה עוד יותר";

"כך הגענו למצב של שיטה חלשה שקשה לה מאוד לתפקד";

"אני מצטער שתמכתי בשיטה כפי שנוצרה בסוף התהליך";

"אבל עדיין המצב היום עדיף על השחיתות הנוראה של השיטה הקודמת";

"לכן, במקום לחזור אחורה לשיטה הישנה צריך ללכת קדימה ולשפר את השיטה הקיימת בכיוון ההצעה המקורית שלנו".

בתגובה לשאלות המראיינים (לבני, קרניאל), השיב רייכמן, כי השינוי אז נדרש בדחיפות כיוון "שהיינו בתחתית הבור".

חוקה לישראל נרתמה לנושא, והובילה את השינוי. "בשיטה שאנחנו הצענו, ראש הממשלה רץ לבחירות ביחד עם סגן ראש הממשלה, וכל התופעה של החלפת מועמד לא הייתה יכולה בכלל להתעורר".

אלא שאז, מספר רייכמן, פעלו כמה אישים כדי לרכך את הרפורמה שהוצעה: "ארבעת חברי הכנסת שהיו אחראים על ניסוח הרפורמה, כאשר אוריאל לין ובמיוחד אמנון רובינשטיין היו מאוד דומיננטיים בנושא הזה, הגיעו למסקנה שהם צריכים לרכך עוד יותר את השיטה שאנחנו הצענו - שכבר היתה שיטה נשיאותית רכה - כדי להפיג את החששות שהיו בחלק מהציבור וחלק מחברי הכנסת, מפני איש חזק או עודף כוח לראש הממשלה. ואז הם יצרו איזושהי מערכת מעורבת מאוד עם פשרה הרבה יותר גדולה לכיוון הפרלמנטרי".

אחר-כך, הוא אומר, כשזה הגיע לכנסת, "המתנגדים של השיטה הצליחו לחורר אותה עוד הרבה יותר". לאחר מכן, הוא מספר, בא ריכוך שלישי, שרוקן מתוכן את הרעיון המקורי.

רייכמן מספר, כי הוא תמך בנוסח הסופי של הצעת החוק, כיוון שהאמין בתהליך קונסטיטוציוני. "אמרתי אולי חברי הכנסת צודקים והזהירות יפה למהלך הזה והמודל שהוצע יונח על השולחן, יופעל ותוך כדי מהלך הדברים, השיטה תושלם וילמדו מהניסיון, דברים שהם לא טובים יתוקנו, ולאט-לאט נבנה שיטה ראויה שתשרת בצורה הטובה ביותר את החברה הישראלית. וכאן היתה הטעות שלי, מכיוון שהכנסת לא מסוגלת בהרכב האנושי שלה, בחוסר תחושת השליחות לחברה הישראלית כולה, בזה שהיא הפכה להיות משרתת אינטרסים פרטיקולריים, להתמודד עם המשימה זאת".
למרות זאת, מדגיש רייכמן, אסור לבטל את השיטה הנוכחית ולחזור לשיטה הקודמת. צריך לקדם את השיטה הנוכחית הלאה, ולחזקה - ברוח הרעיון המקורי שהונח.

נאמן, נתניהו, ויצמן