הסניגורית הציבורית בת"א: חפים מפשע יושבים בכלא

"בישראל יושבים בכלא חפים מפשע". כך אומרת הסניגורית הציבורית במחוז תל אביב, יונה חייר, בראיון לביטאון "הפרקליטים" של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. לדבריה, "יש לא מעט הרשעות שווא ולא כולן מתגלות".

חייר הרחיבה את הדיבור בנושא עבירות מין, לגביהן היא מוטרדת. "כל הכלים הראייתיים שהיו לשופטים פעם, כמו סיוע או תוסת ראייתית כלשהי, בוטלו. לכן בתיקים של עבירות מין יש הרבה מאוד הרשעות שווא".

לדברי חייר, השופטים מתייחסים מראש אל המתלוננים בעבירות מין כאל קורבנות, וזאת עוד לפני שהוכחה אשמתו של הנאשם. היא סבורה, כי יכולתם של הנאשמים במשפטים כאלו להתגונן היא כמעט אפסית, בעוד המתלוננים מלווים בידי מרכזי סיוע והתקשורת.

באמירה שיכולה להתפרש שכמתייחסת גם למשפט קצב, אומרת חייר: "בעבירות מין, בגלל ביטול דרישות הסיוע וההד התקשורתי והלובי שיש מסביב, הנאשם מתחיל מנקודה נחותה.

"לתקשורת יש תפקיד משמעותי. כאשר גרסאות של המתלוננים פרושות בעיתונים ובתקשורת המשודרת, טרם המשפט, כל נקודת המוצא שממנה מתחיל הנאשם היא כמעט בלתי אפשרית. זה נכון גם לגבי עבירות אחרות".

באופן אולי מפתיע, חייר אינה מתרגשת מהעובדה ש-97% מהתיקים בישראל מסתיימים בהרשעה. לדבריה, גם כאשר נאשם מורשע בעבירה פחותה מזו שבה הואשם תחילה, נחשב הדבר כחלק מאותה סטטיסטיקה, למרות שמכאן שהיה שווה לנהל את התיק ולא להגיע לעסקת טיעון. עוד ציינה, כי הנתונים אינם מביאים בחשבון מקרים בהם המדינה חוזרת בה מכתבי אישום.

חייר נשאלה האם יש לאשר יותר משפטים חוזרים והשיבה: "אין מספיק התגייסות לנושא מבחינת המערכת. יש מעט מאוד משפטים חוזרים, ויש הערמת קשיים מרובה בנושא, שהיא לא תמיד במקומה. אפילו בהעמדה של חומר הראיות לרשותו של מי שרוצה לבדוק את הנושא.

"יש מידה מסוימת של התגוננות מצד מערכת שאינה מאפשרת להגיש משפטים חוזרים. לא רק שהמערכת מגוננת על החלטותיה, אלא גם על סופיות החלטותיה. המחשבה היא שאם יפתחו יותר מדי את הדלתות, תהיה הצפה גדולה. זה חשש שאין לו בסיס. ברגע שהמערכת תשחרר את רמת ההתגוננות ותסיר חלק משמעותי מהחסמים, נגלה שכמות המשפטים החוזרים לא תהיה גדולה".

עוד אומרת חייר, שלעיתים מגישה המדינה כתבי אישום עליהם ניתן לשאול: "אלוהים אדירים, מה עומד מאחורי ההגשה?". היא סיפרה לדוגמה על תיק המתנהל מזה שנתיים, ובו מייצגת הסניגוריה הציבורית אדם המואשם שזרק אבן על תריס של שכנו וגרם לו נזק של כמה מאות שקלים. "איש אינו עושה את השיקול הנכון שצריך לשקול", היא טוענת.