"נוכח המתרחש סביב, אל לנו להקל ראש במה שהשגנו: כנגד המלעיזים והמקטרגים, כנגד קצרי הרואי והחזון, ישראל של 2011 היא מדינה יהודית, ודמוקרטית, הזוהרת בגאון בליבו של מזרח תיכון מדכא ואכזרי. הדמוקרטיה הישראלית עמדה במבחנים קשים וכואבים ויכלה לכולם. יודעים אנו היטב, כי חוסנה של ישראל איננו מובן מאליו. החברה הזו מורכבת ומגוונת, רווית מתחים ועמוסת תפיסות עולם מנוגדות וסותרות.במציאות כזו, קיומה של חברה דמוקרטית איתנה ומתפקדת הוא הישג - שלא ניתן להתכחש לגדולתו זהו פלא שאין לו תקדים." כך אמר הערב (ב') יושב-ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, בטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות ה-63 בהר הרצל, בטקס הדלקת המשואות.
ריבלין מתח בנאומו ביקורת על תופעת "החרמות והמכתבים" ואמר כי "רבים וטובים בתוכנו ראו בפסיפס הישראלי גזירה שיש להילחם בה. בשנה החולפת הוכתמה הפרהסיה הישראלית שלנו בניסיונות חוזרים ונשנים לסרס את הוויכוח החי המתקיים בתוכנו: אם באמצעות השתקת הקולות הנשמעים בו, ואם באמצעות הרחקה של קבוצות שונות מתוכו. כך היה עם חרמות שהוטלו על ישראלים החיים בצד ה"לא נכון" של המפה ועם מכתבים הגוזרים נידוי, במסווה של פסקי הלכה, וכך היה עם מהלכי חקיקה פוגעניים ועם דמגוגיה מסיתה בעד ונגד חרדים; בשנה החולפת הקדשנו זמן רב מדי בניסיונות לקעקע את שותפות הגורל שלנו, וזמן מועט מדי לביסוס חיינו המשותפים כאן".
לדבריו, אומנם "קשה לנו לחיות בחברה, שבה עדיין לא כולם הולכים לצבא, ונעים יותר לחיות בחברה הומוגנית שמדברת בקול אחד ועל "אופק מדיני" אחד; קל יותר במדינה, שבה כולם שרים את התקווה בעיניים נוצצות ובנפש יהודית והומייה", אך יש לדעת, כי "לעולם לא נהיה מאוחדים בהשקפותינו, ואל לנו לבקש זאת. הגיעה העת להיפרד, והפעם באמת, מאותה שאיפה נאיבית ל"ישראליות אחת", של "כור היתוך".
עוד אמר ריבלין כי "יכולתנו להותיר את שערי הישראליות פתוחים ורחבים דים בפני קשת הדעות והדתות, למרות המחיר הכרוך בכך, הוא האתגר הציוני החדש-ישן. ישראל של החרמות והנידויים, של ההתרסות והמכתבים - צועדת למבוי סתום. אף צד של המתרס, ימין ושמאל, אינו ראוי לחרם, אף מגזר אינו ראוי לנידוי".
את המשואה הקדיש ריבלין:
* לירושלים - "נשמת אפה של הציונות, עיר הקודש והמקדש שבה נבחנת יכולתנו לחיות יחד, מבלי חומה וגבול בלבה";
* לכנסת - "זירת הדיון וההכרעה, בית העם ופני העם";
* למיישבי הארץ - "מרמת הגולן ועד חלוצה, ובהם בני גוש קטיף ששוב עוברים חלוצים לפני המחנה: בשומריה שבלכיש, במשכיות שבבקעה, באיתמר ובאריאל"; לחיילים,"גיבורי החיל מנחל עוז - ומגוש עציון, מגש הכסף שעליו נתנה, וניתנת לנו, חירותנו";
* לנעדרים ולשבויים, ובהם גלעד שליט ו"האסיר יהונתן פולארד, אחינו ובשרנו, שיצאו בשליחתנו וטרם שבו ממשימתם, ואשר אנו מתפללים לחוג עימם את יום העצמאות הבא".
צילום: ראובן ריבלין [צילום: אתר הכנסת]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה