פיצוי של מאות אלפי שקלים לבעלי מתחם בילוי בשכם

המדינה תפצה במאות אלפי שקלים בעל מתחם בילוי בהר גריזים שבשכם, לאחר שחיילים של צה"ל תפסו את המתחם למשך מספר חודשים וגרמו לו נזקים כבדים, ולאחר שנמנע ממנו השימוש במתחם במשך שנה וחצי.

סעיד כנעאן מסבאח טען בתביעתו, כי המתחם (גן אירועים, מסעדה ואולם אירועים) נתפס בינואר 2003 בידי יחידה של צה"ל, שהשתמשה בו לאיחסון ציוד ומגורי חיילים. לדבריו, החיילים פינו את המקום כעבור חודשיים, אך המשיכו להשתמש בו מדי פעם ותוך כדי כך לחבל בו ולהשחית ציוד. הוא עצמו קיבל אישור להפעלת המקום באופן סדיר רק באוגוסט 2004.

בפתח פסק דינה (3.5.11), מותחת שופטת בית משפט השלום בחיפה, ישראלה קראי-גירון, ביקורת על התנהלות המדינה, אשר העלתה טענות מקדמיות למרות שנדחו בידי בית המשפט, לא הגישה מסמכים ועדויות בזמן, חרגה בהיקף סיכומיה וגרמה להתארכות ההליכים בתביעה שהוגשה עוד ב-2006.

לגופם של דברים אומרת קראי-גירון, כי המדינה לא הוכיחה שהיה צורך מבצעי בתפיסת המתחם ולא הוכיחה שהדבר נעשה במסגרת פעילות מלחמתית. היא גם לא סתרה את טענותיו של מסבאח על הנזק שגרמו החיילים למתחם - נזק שתועד בתמונות שהוגשו לבית המשפט. קראי-גירון מוסיפה:

"לא יעלה על הדעת כי גרימת הרס כה רבה למתחם שנתפס ע"י חיילי צה"ל במשך ארבעה חודשים, בהם לא הובאה כל עדות כי התרחשה פעילות מלחמתית במתחם, תישאר ללא כל בדיקה. היה על הגורם האחראי לפינוי המתחם להבהיר מהי הסיבה להרס המשמעותי כל כך שנגרם למתחם הבילוי ואם אכן מדובר בוונדליזם לשמו -ייבדק העניין ע"י רשות מוסמכת בצה"ל, יוסקו מסקנות ויופקו לקחים".

עוד אומרת קראי-גירון, כי דוקטרינת "מעשה מדינה" לא אומצה במפורש במשפט הישראלי. על-פי דוקטרינה זו, יש הגנה מפני אחריות נזיקית כאשר מדובר בפעילות של המדינה כלפי מי שאינו אזרח שלה באזור המצוי מחוץ לתחום השיפוט הטריטוריאלי שלה או בפעילותה כלפי אויביה. כמו-כן, אין המדובר במקרה זה בנזקים שנגרמו תוך כדי פעולה מלחמתית. אומנם הייתה זו תקופה של פיגועי טרור, אך על המדינה היה להוכיח שתפיסת המתחם עצמו הייתה בגדר פעולה מלחמתית, והיא לא עשתה זאת.

המדינה חויבה לשלם למסבאח 380,000 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממרס 2003, עוד 50,000 שקל על נזק לא-ממוני וסכום זהה בגין הוצאות ושכר טירחת עורך דין.