נדחתה עתירת חגי עמיר נגד כבילת אסירים למיטותיהם

בג"ץ דחה על הסף (ב', 2.5.11) את עתירתו של חגי עמיר, המרצה עונש מאסר על חלקו ברצח רבין, לאסור על השב"ס לכבול אסירים למיטותיהם.

עמיר, אחיו של הרוצח יגאל עמיר, ביקש לקבוע, כי כל כבילת אסיר למיטתו למשך יותר משלוש שעות תחייב צו של בית המשפט. לטענתו, התופעה הפכה להיות נפוצה מאוד, האסירים נכבלים למיטותיהם למשך ימים רבים באמתלא כלשהי ולצורכי ענישה גרידא, ובכל רגע נתון ישנם אסירים כבולים שצעקותיהם כל הלילה "ממלאות את האגף כבמחנה עינויים".

עמיר טען, כי ידוע לו על שישה אסירים ספציפיים שנכבלו בצורה כזאת. עוד אמר, כי הדבר לא יכול למנוע התאבדותו של אסיר הנחוש בדעתו להתאבד, ולהפך - הכבילה למיטה רק מחזקת את הרצון להתאבד.

השב"ס טען בתגובתו, כי אין יסוד לטענותיו של עמיר, וכי אסירים נכבלים למיטותיהם רק על-פי הוראות החוק ותוך הקפדה על עילות הכבילה ועל מעקב אחרי מצבם של האסירים הכבולים. השב"ס ציין, כי חמישה מבין ששת האסירים שהזכיר עמיר נכבלו על-פי ההוראות כאמצעי מניעה, ואילו השישי כלל אינו כלוא.

השופטים מרים נאור, אסתר חיות ויורם דנציגר קבעו, כי בג"ץ אינו נדרש לעתירות כוללניות וחסרות פירוט. יתרה מזאת: האסירים עליהם מסתמך עמיר יכולים לפנות בעצמם לערכאות ולכן לא יינתן סעד לאדם אחר הפונה בעניינם.